קיצור הלכות תענית בערב שבת

שאלה:

קיצור הלכות תענית בערב שבת

תשובה:

א. מותר ואף מצוה להתרחץ בחמין בערב שבת, הגם שחל בו תענית.
ב. מצוה לגלח זקנו בערב שבת, הגם שחל בו תענית.
ג. מותר להסתפר לכבוד שבת, בערב שבת שחל בו תענית.
ד. מותר לטעום מן התבשילים בכדי לבדוק אם צריך לשפר את טעמם, אלא שיקפיד לפלוט את מה שטועם בפיו.
ה. הטועם מתבשילי השבת ופולט, אינו צריך להמתין אחר לעיסת בשר שש שעות, ויכול לשתות קפה עם חלב אחר הקידוש, אם עברה שעה מזמן שטעם ופלט.
ו. מי שמצטער אם לא יצחצח שיניים בתענית, יכול לצחצח שיניים, רק שיזהר ביותר לכפוף ראשו ופיו למטה שלא יבא מים לגרונו. ואם כן במקרה שחל התענית בערב שבת ואם לא יצחצח לפני שבת לא יוכל לצחצח בשבת [אלא אם כן די לו לצחצח ללא משחה ובמברשת יבשה], יכול לצחצח שיניו בתענית לפני כניסת שבת.
ז. מצוה למהר ולאכול בליל שבת קודש, בכדי שלא ישהה כשהוא מעונה בשבת קודש.
ח. מותר לשתות קפה בתוך סעודת השבת, אף שאוכל בה בשר. ויקנח פיו וידיחנו קודם שיאכל בשר. ואם אוכל בינתיים דבר אחר שאינו בשר וגם שותה, הרי זה בכלל קינוח והדחה. יכול לקדש ולאכול מיני מזונות אחרי הקידוש, ורק אחר כך לאכול פת. ויש מעלה לאכול פת מיד. ואם לא משנה מקומו בינתיים, וגם לא ממתין זמן רב עד סעודת הפת, הרי הקידוש חל גם על סעודת הפת והרי זה לכתחילה.
וכך יכולות לעשות נשים שבעליהם מתאחרים מלבוא לסעודה, שיקדשו לעצמן ותאכלנה מיני מזונות, קודם שיבואו בעליהן.

ניהוגי אבלות בתענית עשרה בטבת

שאלה:

האם מותר לשמוע מוזיקה ביום צום עשרה בטבת?

תשובה:

אסור להשתתף בריקודים ומחולות בצום עשרה בטבת, כיון שאין לנהוג עידונים ביום התענית.
ואין להקל ראש ולהיות שמח וטוב לב בתענית, אלא יהיה דואג ואונן (רמב"ם תענית פרק א הלכה יד. שו"ע תקסח יב).
ומסתבר מאד שלא ראוי לעסוק גם בשמיעת מוזיקה ביום התענית שנקבע על ידי חז"ל "כדי לעורר הלבבות ולפתוח דרכי התשובה, ויהיה זה זיכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה עד שגרם להם ולנו אותן הצרות, שבזכרון דברים אלו נשוב להיטיב בה" (רמב"ם הלכות תעניות פרק ה הלכה א). ומפאת כן אסרו לאכול ולשתות, בכדי שיהיה האדם עסוק בתפלה ובחזרה בתשובה, ואם כן, כל שכן שלא ראוי לשמוע מוזיקה ולעסוק בשמחה יתירה, שמשכחת את ההתמקדות בעיקרו של יום, שהוא להעלות בליבו את הצער על הדברים שאירעו באותו יום.

קיצור הלכות מנהגי אבילות זכר לחורבן

שאלה:

קיצור הלכות מנהגי אבילות זכר לחורבן

תשובה:

זמן הדלקת נרות חנוכה

שאלה:

מהו הזמן שבו מדליקים נרות חנוכה?

תשובה:

לכתחילה יש להדליק מיד בשקיעת החמה עד שתכלה רגל מן השוק, והוא כחצי שעה לאחר השקיעה.
אם הוא טרוד, ואינו יכול להדליק בזמן, יכול לאחר ולהדליק גם אחרי שכלתה רגל מן השוק, כל עוד אנשים מסתובבים ברחוב, ובברכה.
בשעת הדחק, אם הוא טרוד, ואינו יכול להדליק בזמן, יכול להקדים ולהדליק גם קודם שקיעת החמה, מפלג המנחה ומעלה, ובברכה.
מי שלא הדליק לילה אחד נרות חנוכה, אין לו יותר תשלומים בלילות הבאים, וממשיך להדליק בימים הבאים כשאר האנשים.

מהי שקיעת החמה לגבי הדלקת נרות חנוכה - ראה בתשובה נפרדת.
מה הדין לגבי הדלקת נרות בערב שבת ובמוצאי שבת - ראה בתשובה נפרדת.

דין המדליק נרות חנוכה בפלג המנחה

שאלה:

המדליק נרות חנוכה בפלג המנחה - האם יכול להתפלל תפילת מנחה אחרי פלג המנחה, או אחרי הדלקת נרות החנוכה?

תשובה:

המדליק נרות חנוכה בפלג המנחה, לכתחילה יקפיד להתפלל תפילת מנחה קודם פלג המנחה. ואף אם יפסיד על ידי כך תפלה בציבור.
בשעת הדחק, יכול להתפלל תפילת מנחה גם אחרי פלג המנחה. אך יקפיד להתפלל לפני הדלקת נרות החנוכה.
בדיעבד, אם שכח והדליק נרות חנוכה לפני שהתפלל מנחה, יתפלל מנחה אחר ההדלקה.
בערב שבת - לכתחילה יתפלל תפילת מנחה קודם הדלקת נרות חנוכה. ובדיעבד, כשלא התפלל, או כשאין לו מקום להתפלל, ידליק נרות חנוכה לפני תפלת מנחה, ולא יפסיד תפלה בציבור בשביל מעלת ההדלקה לפני מנחה.

שכר מלאכה לנכרי בשבת

שאלה:

כשהתירו אמירה לנכרי בשבת - האם יש לתת לנכרי שכר עבור מלאכתו?

תשובה:

כשהתירו אמירה לנכרי לעשות מלאכה האסורה מן התורה. או כשהתירו אמירה לנכרי לעשות מלאכה האסורה מדרבנן, כגון לצורך קטן, או חולה קצת, או צורך הרבה - התירו אמירה ממש, ולא רק לרמוז לו.
ובמקרים אלו אין צורך לתת לנכרי דבר מה, עבור המלאכה שעושה [אלא אם כן יודעים שעושה זאת על דעת לקבל טובת הנאה, שבזה צריך לתת לו, שהרי אסור להטעות גוי ולא לגנוב דעתו. ראה שולחן ערוך (חו"מ סימן שמח סעיף ב) ובנושאי כלי השולחן ערוך שם].
במקרים שלא הותרה בהם אמירה מפורשת לנכרי, אלא רק רמיזה, כגון במקרה שהנכרי עושה מלאכה שלא נהנה הישראל בגופו מהמלאכה, שרק מוסיף תוספת אורה, או שרק מתקן מעט את האור הקיים. ויש שהתירו גם כשיש אור בחדר שמפריע לישון לומר לגוי דרך סיפור שרוצים לישון בחדר והאור מפריע לישון והוא יבין ויכבה. או כשהאור של הבוילר או התנור דולק וחושש מכך, יכול לגרום שנכרי יכבה דרך סיפור - בכל זה התירו לומר לנכרי בדרך רמז, שאומר לנכרי בדרך סיפור "איני יכול לקרוא לאור הנר שאין אורו יפה", ומבין הנכרי שיש לתקן את הנר.
ובמקרים אלו שאין היתר אמירה, אלא רק היתר לרמוז לנכרי דרך סיפור, יש צורך לתת לנכרי דבר מה עבור מלאכתו, ובזה נחשב שהגוי עושה את המלאכה לעצמו עבור השכר שנותנים לו. ואם לא נותנים לו דבר מה עבור מלאכתו, צריכים למחות בו שלא יעשה מלאכה עבור ישראל.

קיצור הלכות חנוכה

שאלה:

קיצור הלכות חנוכה

תשובה:

קיצור הלכות חנוכה

סעודות בימי החנוכה

שאלה:

האם יש ענין לאכול סעודות בימי החנוכה. ומה המקור והטעם לכך?

תשובה:

השולחן ערוך סובר - שסעודות ימי החנוכה הינן רשות בלבד, ואין כל חיוב או מצוה לעשותן, משום שהחג נתקן בעיקר להלל והודאה, ולא למשתה ושמחה.
הרמ"א סובר - שיש מצווה בריבוי הסעודות בימי החנוכה. ראשית, לזכר חנוכת המזבח שהייתה בימים אלו. ועוד, כיון שאומרים בסעודות אלו בימי החנוכה שירות ותשבחות לה' על הנס שאירע, לכן ודאי סעודות אלו חשובות סעודות מצווה.
יש נוהגין לאכול מאכלי גבינה בחנוכה, לזכר הנס שהאכילה יהודית את האויב.

צורת עיטוף בטלית

שאלה:

מהי דרך ההתעטפות הנכונה בטלית קטן ובטלית גדול?

תשובה:

מעיקר הדין די בכך שיתעטף בטלית על גופו, כדרך שהטלית מונחת בשעת התפלה על גופו, כששתי הכנפות הקדמיות לפניו, ושתי הכנפות האחוריות לאחוריו, שיהא מסובב במצוות.
ונכון להדר מיד אחר שמברך על הטלית, שיכסה ראשו בטלית כעיטוף ישמעאלי, ויהיה מונח עליו כך כדי הילוך ארבע אמות.
לאחר שעשה כן, שכיסה ראשו כעיטוף ישמעאלי כדי הילוך ארבע אמות, יפשוט הטלית ויניחנה על גופו.
דרך עיטוף ישמעאלי, שיכסה ראשו וגופו בטלית, כשהטלית מכסה את גופו עד החזה, ונוטל כנפות שבצדו הימני ומניחו על כתפו השמאלי, וכך הוא עוטף בו את פיו עם הטלית. וישאר כך כדי הילוך ארבע אמות. ואחר כך ישליך גם את הכנפות שבצדו השמאלי וישליכם לאחוריו, כך שיהו כל הכנפות על כתף שמאל, ויישאר כך כדי הילוך ארבע אמות. ואחר כך פושט את הטלית ומשלשלה על גופו כדרך שלובשים אותה כל התפלה. וכל משך זמן העיטוף לא ישוח, עד שיסיים לעשות העיטוף לגמרי.
כל זה שעוטף ראשו כישמעאלי, הוא הידור שנהגו כן, אך מעיקר הדין מקיים המצוה בלא עיטוף ישמעאלי. וכנ"ל.
מנהג בני עדות המזרח, לעטוף בתחילה את הראש ללא עיטוף הגוף, ושמטיל כל כנפות הטלית על כתף שמאל, ואחר כך משלשלים את הטלית על הגוף, ולנוהג כן יש להיזהר שלא יפסיק בדיבור עד שישלשל את הטלית על גופו.
בטלית קטן - אין דרך לעטוף גם גופו וגם את ראשו, כי היא אינה רחבה מספיק, ואי אפשר לעשות בה העיטוף. ולכן מברך עליה על מצות ציצית.
ואם היא רחבה מספיק כדי להתעטף בה, יעשה בה עיטוף, ויכול לברך עליה להתעטף בציצית.
כשלובש טלית קטן ומיד אחריה לובש טלית גדול ללא הפסק גדול, לא יברך על הטלית קטן כלל. וכמבואר בתשובה אחרת.

חילול שבת על ידי קטן

שאלה:

האם מותר לומר או לרמוז לקטן לעשות מלאכה האסורה בשבת?

תשובה:

אין לבקש או לרמוז לקטן לעשות מלאכה בשבת, ואפילו אם הקטן פחות מגיל חינוך.
גם קטן שאין מבקשים ממנו, והוא עושה את המלאכה בעצמו, אך הוא יודע וחש, שנוח לו לאב שתיעשה מלאכה זו על ידו - הדבר אסור, ויש למנוע מן הקטן לעשות זאת.
רק אם הקטנים עושים את המלאכה לפי תומם ועל דעת עצמם בלבד - מותר לגדול להנות מכך.
אם מדובר בילד קטן מאוד, שאין בו דעה כלל, לא לעשות לדעת עצמו ולא לעשות לדעת אביו, ורוצים להעמידו קרוב למתג החשמל, כדי שיכבה את האור בתנועות ידיו - יש להחמיר ולא לעשות זאת.

דילוג לתוכן