בימים עברו דרך אנשי מעשה היה לצום בערב שבת ביום שישי, כדי שייכנס לשבת כשהוא תאב לאכול סעודת שבת ויקיים מצוות עונג שבת בהידור. ומעיקר הדין מותר לעשות כן לכתחילה.
אמנם יש שכתבו, שאין כדאי לעשות כן, כדי שלא ייכנס לשבת כשהוא מעונה. ובפרט בימינו שאין כל כך רגילים בתעניות, ואין צריך להם כדי להגביר התיאבון.
ולכן יימנע מלעשות כך, אם לא שיודע בעצמו שלולי שיצום, לא יאכל סעודת שבת לתיאבון.
אם קיבל על עצמו תענית בערב שבת ביום שישי – דעת השולחן ערוך, שמשלים תעניתו עד צאת הכוכבים. ודעת הרמ"א שמשלים רק עד אחר תפילת ערבית, גם אם התפלל קודם שקיעת החמה אחר פלג המנחה.
👈ועל כל פנים, כדאי לו לאדם למעט במאכלו ביום שישי, כדי שייכנס לשבת כשהוא תאב, ויקיים מצוות סעודת שבת עונג שבת וכבוד שבת בהידור רב.
וכלשונו הזהב של בעל הערוך השולחן: "וראוי לכל ירא אלקים שבימות החורף שהימים קצרים לא יאכל שום סעודה בערב שבת רק טעימות בעלמא, וגם בימי הקיץ יאכל סעודה קטנה בבוקר, כללו של דבר החכם עיניו בראש וכבוד שבת גדול מאד מאד".
האם מותר לברך שהחיינו ולקנות בגדים חדשים בימי ספירת העומר?
תשובה:
מותר לברך ברכת שהחיינו בימי ספירת העומר, שימי ספירת העומר אינם ימי פורענות, אלא שנוהגים בהם מקצת אבלות בעקבות פטירתם של תלמידי רבי עקיבא. ואפילו אבל בימי אבלותו מברך ברכת שהחיינו, ולא יהיו ימים אלו יותר מימי אבלות על קרוביו.
בימי בין המצרים שהם ימי פורענות, אין מברכים ברכת שהחיינו, שלא נכון לומר על ימים אלו "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".
לקנות בגדים גם מותר בימי ספירת העומר. וכך הוא עיקר הדין
יש שנהגו שלא לקנות. ויש שורש למנהג זה שלא לקנות בגדים בספרים קדמונים. אמנם מנהג זה לא הובא ברוב ספרי הפוסקים האחרונים, ולכן אין מנהג זה מחייב אלא מי שיודע שכך נהגו אבותיו. וכמו כן יש שנהגו כן, בעקבות כך שטעו והחליפו בין אבלות ימי הספירה לבין אבלות בימי בין המצרים, ואם כך הוא הדבר שמנהגם נובע מטעות, אין מנהגם מנהג.
ובגדי זיעה ונעליים וכל בגד שאינו בגד חשוב, לכולי עלמא מותר לקנות.
מי שאוכל בכלי חמץ בערב פסח שחל בשבת. האם מותר לשטוף את הכלים?
תשובה:
לכתחילה יבשל בשבת בכלים של פסח.
מי שאין לו כלי פסח, יבשל בכלי חמץ.
ויכין מאכלים שלא נדבקים לכלי. מותר לשוטפם במים, וישטוף כל כלי במים, ולא ידיחם באופן שמשקע את כל הכלים במים.
אם יש צורך לשוטפם בסבון, מותר.
וצריך להיזהר מאיסור סחיטה, כפי שנזהר כל שבת בשטיפת כלים המותרת.
חולי סוכר ל"ע, שאכילת המצות והתפוחי-אדמה גורמת להם לעליית סוכר, האם יש להתיר להם אכילת קטניות בפסח?
תשובה:
חומר איסור קטניות לכמה שיטות, הוא כאיסור דרבנן ממש, ולא מנהג בעלמא. ולכך נהגו לאסור איסור קטניות כבר בערב פסח בשעת איסור אכילת חמץ.
חולה שאין לו מה לאכול, התירו לו לאכול קטניות בחג הפסח
אמנם - יש לחולה להעדיף לאכול בתחילה מוצרים שיש בהם דיון אם הם בכלל איסור קטניות.
לכך בתחילה יאכל גרעיני דלעת וגרעיני אבטיח, שיש בהם מחלוקת אם הם בכלל איסור אכילת קטניות, ולכאורה עיקר לדינא, שהם אינם בכלל האיסור.
ואם לא די לו בזה, יש להתיר לו אכילת בוטנים חיים או אף קלויים, שגם בהם יש לדון אם הם בכלל איסור קטניות.
ואם לא די לו בזה, יש להתיר לו אכילת קטניות מבושלות ממש.
ובכל אלו ודאי שיש להקדים דבר שיש בו רק תערובת של קטניות.
לגבי אורז - יש להחמיר ולהתירו רק אם אי אפשר בלעדיו. ויש להקדים שאר מינים קודם שמתירים אכילת אורז לחולה, כיון שאורז חמור משאר קטניות. וכמבואר להלן בתשובה המורחבת.
בשנה זו שערב פסח חל בשבת - מהי הדרך המובחרת לקיים את מצוות אכילת סעודה שלישית?
תשובה:
בשנה שערב פסח חל בשבת, מן הדין הוא שאסור לאכול 'מצה' בשבת. וכמו כן, כבר קודם חצות היום אסור לאכול 'חמץ'. כך שישנה בעיה מה לאכול בסעודה שלישית.
ישנם מספר פתרונות כיצד לקיים מצוות סעודה שלישית בערב פסח שחל בשבת. להלן נמנה את כולן, ואת החסרונות והיתרונות של כל אפשרות.
👈א. לדעת השולחן ערוך, יאכל מצה עשירה אחר מנחה, ובכך יוצא ידי מעלת אכילת סעודה שלישית אחר מנחה.
ולדעת הרמ"א אין יכול לקיים עצה זו, מכיוון שלרוב הפוסקים האשכנזים, אין לאכול מצה עשירה אחר זמן אכילת חמץ ולא רק בפסח.
👈ב. יכול לחלק סעודת שחרית לשתי סעודות, ויאכל בכל אחת מהן כביצה פת חמץ, וישהה חצי שעה בין סעודה לסעודה, ועדיף שילך ויטייל מחוץ לביתו. באופן הזה יצא ידי סעודת פת גם בסעודה שלישית קודם זמן אכילת חמץ. אך יש בזה חיסרון שאוכל סעודה שלישית קודם מנחה.
👈ג. יכול לאכול מצה מבושלת יותר מכזית, וברכתה המוציא. ובזה יכול לאכול אחר מנחה, אך אין נוהגים כן.
👈ד. יכול לאכול אחר מנחה מאכל העשוי מפירורי מצה מבושלת כשאין בפירורים כזית. ובזה אמנם אוכל אחר מנחה, אבל לא יוצא לשיטת הסוברים שצריך לאכול פת שברכתה המוציא בסעודה שלישית. ולשיטת הגר"א גם זה אין נוהגים כן, והמשנה ברורה פסק שאפשר לעשות כן.
👈ה. יכול לאכול אחר מנחה בשר ודגים, ואם אין לו יאכל פירות. ובזה אמנם אוכל אחר מנחה, אבל לא יוצא לשיטת הסוברים שצריך לאכול פת בסעודה שלישית.
👈ו. יכול לאכול עוגה מקמח מצה שבלילתה רכה לפני האפייה. או לחמניות מקמח מצה שמבשלים את העיסה קודם האפייה. שכיון שנתבשלה המצה, בטל ממנה תורת לחם, ובאפייה אחר כך חוזר לברכת המוציא, אך אינו אלא כמצה עשירה שאין יוצאים בה בפסח, וגם היא מצה עשירה שאין בה חשש חימוץ, שמותר גם לאשכנזים לאוכלה. ואמנם כיון שמוסיפים בזה סוכר או שאר מיני מתיקה והופכים אותה לפת הבאה בכיסנין, צריך לאכול ממנה כשיעור קביעות סעודה בכדי לברך עליה המוציא [ואם לא עושה את הפת מתוקה הרי שיש לחוש לאוכלה בערב הפסח]. ובדיעבד יאכל רק כביצה.
