לכתחילה יש להדליק מיד בשקיעת החמה עד שתכלה רגל מן השוק, והוא כחצי שעה לאחר השקיעה.
אם הוא טרוד, ואינו יכול להדליק בזמן, יכול לאחר ולהדליק גם אחרי שכלתה רגל מן השוק, כל עוד אנשים מסתובבים ברחוב, ובברכה.
בשעת הדחק, אם הוא טרוד, ואינו יכול להדליק בזמן, יכול להקדים ולהדליק גם קודם שקיעת החמה, מפלג המנחה ומעלה, ובברכה.
מי שלא הדליק לילה אחד נרות חנוכה, אין לו יותר תשלומים בלילות הבאים, וממשיך להדליק בימים הבאים כשאר האנשים.
מהי שקיעת החמה לגבי הדלקת נרות חנוכה - ראה בתשובה נפרדת.
מה הדין לגבי הדלקת נרות בערב שבת ובמוצאי שבת - ראה בתשובה נפרדת.
המדליק נרות חנוכה בפלג המנחה - האם יכול להתפלל תפילת מנחה אחרי פלג המנחה, או אחרי הדלקת נרות החנוכה?
תשובה:
המדליק נרות חנוכה בפלג המנחה, לכתחילה יקפיד להתפלל תפילת מנחה קודם פלג המנחה. ואף אם יפסיד על ידי כך תפלה בציבור.
בשעת הדחק, יכול להתפלל תפילת מנחה גם אחרי פלג המנחה. אך יקפיד להתפלל לפני הדלקת נרות החנוכה.
בדיעבד, אם שכח והדליק נרות חנוכה לפני שהתפלל מנחה, יתפלל מנחה אחר ההדלקה.
בערב שבת - לכתחילה יתפלל תפילת מנחה קודם הדלקת נרות חנוכה. ובדיעבד, כשלא התפלל, או כשאין לו מקום להתפלל, ידליק נרות חנוכה לפני תפלת מנחה, ולא יפסיד תפלה בציבור בשביל מעלת ההדלקה לפני מנחה.
האם יש ענין לאכול סעודות בימי החנוכה. ומה המקור והטעם לכך?
תשובה:
השולחן ערוך סובר - שסעודות ימי החנוכה הינן רשות בלבד, ואין כל חיוב או מצוה לעשותן, משום שהחג נתקן בעיקר להלל והודאה, ולא למשתה ושמחה.
הרמ"א סובר - שיש מצווה בריבוי הסעודות בימי החנוכה. ראשית, לזכר חנוכת המזבח שהייתה בימים אלו. ועוד, כיון שאומרים בסעודות אלו בימי החנוכה שירות ותשבחות לה' על הנס שאירע, לכן ודאי סעודות אלו חשובות סעודות מצווה.
יש נוהגין לאכול מאכלי גבינה בחנוכה, לזכר הנס שהאכילה יהודית את האויב.
