א. מותר ואף מצוה להתרחץ בחמין בערב שבת, הגם שחל בו תענית.
ב. מצוה לגלח זקנו בערב שבת, הגם שחל בו תענית.
ג. מותר להסתפר לכבוד שבת, בערב שבת שחל בו תענית.
ד. מותר לטעום מן התבשילים בכדי לבדוק אם צריך לשפר את טעמם, אלא שיקפיד לפלוט את מה שטועם בפיו.
ה. הטועם מתבשילי השבת ופולט, אינו צריך להמתין אחר לעיסת בשר שש שעות, ויכול לשתות קפה עם חלב אחר הקידוש, אם עברה שעה מזמן שטעם ופלט.
ו. מי שמצטער אם לא יצחצח שיניים בתענית, יכול לצחצח שיניים, רק שיזהר ביותר לכפוף ראשו ופיו למטה שלא יבא מים לגרונו. ואם כן במקרה שחל התענית בערב שבת ואם לא יצחצח לפני שבת לא יוכל לצחצח בשבת [אלא אם כן די לו לצחצח ללא משחה ובמברשת יבשה], יכול לצחצח שיניו בתענית לפני כניסת שבת.
ז. מצוה למהר ולאכול בליל שבת קודש, בכדי שלא ישהה כשהוא מעונה בשבת קודש.
ח. מותר לשתות קפה בתוך סעודת השבת, אף שאוכל בה בשר. ויקנח פיו וידיחנו קודם שיאכל בשר. ואם אוכל בינתיים דבר אחר שאינו בשר וגם שותה, הרי זה בכלל קינוח והדחה.
יכול לקדש ולאכול מיני מזונות אחרי הקידוש, ורק אחר כך לאכול פת. ויש מעלה לאכול פת מיד. ואם לא משנה מקומו בינתיים, וגם לא ממתין זמן רב עד סעודת הפת, הרי הקידוש חל גם על סעודת הפת והרי זה לכתחילה.
וכך יכולות לעשות נשים שבעליהם מתאחרים מלבוא לסעודה, שיקדשו לעצמן ותאכלנה מיני מזונות, קודם שיבואו בעליהן.
אסור להשתתף בריקודים ומחולות בצום עשרה בטבת, כיון שאין לנהוג עידונים ביום התענית.
ואין להקל ראש ולהיות שמח וטוב לב בתענית, אלא יהיה דואג ואונן (רמב"ם תענית פרק א הלכה יד. שו"ע תקסח יב).
ומסתבר מאד שלא ראוי לעסוק גם בשמיעת מוזיקה ביום התענית שנקבע על ידי חז"ל "כדי לעורר הלבבות ולפתוח דרכי התשובה, ויהיה זה זיכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה עד שגרם להם ולנו אותן הצרות, שבזכרון דברים אלו נשוב להיטיב בה" (רמב"ם הלכות תעניות פרק ה הלכה א). ומפאת כן אסרו לאכול ולשתות, בכדי שיהיה האדם עסוק בתפלה ובחזרה בתשובה, ואם כן, כל שכן שלא ראוי לשמוע מוזיקה ולעסוק בשמחה יתירה, שמשכחת את ההתמקדות בעיקרו של יום, שהוא להעלות בליבו את הצער על הדברים שאירעו באותו יום.
