מי שאוכל בכלי חמץ בערב פסח שחל בשבת. האם מותר לשטוף את הכלים?
תשובה:
לכתחילה יבשל בשבת בכלים של פסח.
מי שאין לו כלי פסח, יבשל בכלי חמץ.
ויכין מאכלים שלא נדבקים לכלי. מותר לשוטפם במים, וישטוף כל כלי במים, ולא ידיחם באופן שמשקע את כל הכלים במים.
אם יש צורך לשוטפם בסבון, מותר.
וצריך להיזהר מאיסור סחיטה, כפי שנזהר כל שבת בשטיפת כלים המותרת.
חולי סוכר ל"ע, שאכילת המצות והתפוחי-אדמה גורמת להם לעליית סוכר, האם יש להתיר להם אכילת קטניות בפסח?
תשובה:
חומר איסור קטניות לכמה שיטות, הוא כאיסור דרבנן ממש, ולא מנהג בעלמא. ולכך נהגו לאסור איסור קטניות כבר בערב פסח בשעת איסור אכילת חמץ.
חולה שאין לו מה לאכול, התירו לו לאכול קטניות בחג הפסח
אמנם - יש לחולה להעדיף לאכול בתחילה מוצרים שיש בהם דיון אם הם בכלל איסור קטניות.
לכך בתחילה יאכל גרעיני דלעת וגרעיני אבטיח, שיש בהם מחלוקת אם הם בכלל איסור אכילת קטניות, ולכאורה עיקר לדינא, שהם אינם בכלל האיסור.
ואם לא די לו בזה, יש להתיר לו אכילת בוטנים חיים או אף קלויים, שגם בהם יש לדון אם הם בכלל איסור קטניות.
ואם לא די לו בזה, יש להתיר לו אכילת קטניות מבושלות ממש.
ובכל אלו ודאי שיש להקדים דבר שיש בו רק תערובת של קטניות.
לגבי אורז - יש להחמיר ולהתירו רק אם אי אפשר בלעדיו. ויש להקדים שאר מינים קודם שמתירים אכילת אורז לחולה, כיון שאורז חמור משאר קטניות. וכמבואר להלן בתשובה המורחבת.
בשנה זו שערב פסח חל בשבת - מהי הדרך המובחרת לקיים את מצוות אכילת סעודה שלישית?
תשובה:
בשנה שערב פסח חל בשבת, מן הדין הוא שאסור לאכול 'מצה' בשבת. וכמו כן, כבר קודם חצות היום אסור לאכול 'חמץ'. כך שישנה בעיה מה לאכול בסעודה שלישית.
ישנם מספר פתרונות כיצד לקיים מצוות סעודה שלישית בערב פסח שחל בשבת. להלן נמנה את כולן, ואת החסרונות והיתרונות של כל אפשרות.
👈א. לדעת השולחן ערוך, יאכל מצה עשירה אחר מנחה, ובכך יוצא ידי מעלת אכילת סעודה שלישית אחר מנחה.
ולדעת הרמ"א אין יכול לקיים עצה זו, מכיוון שלרוב הפוסקים האשכנזים, אין לאכול מצה עשירה אחר זמן אכילת חמץ ולא רק בפסח.
👈ב. יכול לחלק סעודת שחרית לשתי סעודות, ויאכל בכל אחת מהן כביצה פת חמץ, וישהה חצי שעה בין סעודה לסעודה, ועדיף שילך ויטייל מחוץ לביתו. באופן הזה יצא ידי סעודת פת גם בסעודה שלישית קודם זמן אכילת חמץ. אך יש בזה חיסרון שאוכל סעודה שלישית קודם מנחה.
👈ג. יכול לאכול מצה מבושלת יותר מכזית, וברכתה המוציא. ובזה יכול לאכול אחר מנחה, אך אין נוהגים כן.
👈ד. יכול לאכול אחר מנחה מאכל העשוי מפירורי מצה מבושלת כשאין בפירורים כזית. ובזה אמנם אוכל אחר מנחה, אבל לא יוצא לשיטת הסוברים שצריך לאכול פת שברכתה המוציא בסעודה שלישית. ולשיטת הגר"א גם זה אין נוהגים כן, והמשנה ברורה פסק שאפשר לעשות כן.
👈ה. יכול לאכול אחר מנחה בשר ודגים, ואם אין לו יאכל פירות. ובזה אמנם אוכל אחר מנחה, אבל לא יוצא לשיטת הסוברים שצריך לאכול פת בסעודה שלישית.
👈ו. יכול לאכול עוגה מקמח מצה שבלילתה רכה לפני האפייה. או לחמניות מקמח מצה שמבשלים את העיסה קודם האפייה. שכיון שנתבשלה המצה, בטל ממנה תורת לחם, ובאפייה אחר כך חוזר לברכת המוציא, אך אינו אלא כמצה עשירה שאין יוצאים בה בפסח, וגם היא מצה עשירה שאין בה חשש חימוץ, שמותר גם לאשכנזים לאוכלה. ואמנם כיון שמוסיפים בזה סוכר או שאר מיני מתיקה והופכים אותה לפת הבאה בכיסנין, צריך לאכול ממנה כשיעור קביעות סעודה בכדי לברך עליה המוציא [ואם לא עושה את הפת מתוקה הרי שיש לחוש לאוכלה בערב הפסח]. ובדיעבד יאכל רק כביצה.
