אדם שלובש בבגד שיש בו ארבע כנפות, חייב להטיל בו ציצית בארבע כנפותיו.
אך אין חיוב מן התורה ללבוש בגד שיש בו ארבע כנפות בכדי להתחייב בציצית.
אמנם רצון התורה הוא שאדם יהיה לבוש בציצית כל היום. ולכן נהגו ישראל ללבוש בגד בן ארבע כנפות בכדי להתחייב בציצית. ואף הוסיפו והנהיגו סלסול בעצמם שלא ללכת ארבע אמות בלא ציצית. וכך טוב ונכון לעשות.
לגבי לבישת ציצית בלילה - ראה כאן.
לגבי לבישת ציצית בשעת התפלה - ראה כאן.
אדם שלבוש ציצית מבעוד יום, ומגיע עת ערב, יש הידור שלא להסיר את הציצית בלילה, וכל עוד הוא לבוש בה עד הסירו את בגדיו בשינה, מקיים מצות ציצית.
אדם שלא היה לבוש ציצית בלילה, ורוצה להתלבש שוב בלילה, אין הידור ללבוש ציצית שוב, כיון שלילה אינו זמן ציצית. אמנם אם לבש את הציצית בלילה, מקיים בזה מצות ציצית, לדעת חלק מן הראשונים.
אף שמקיים מצוות ציצית בזה, מכל מקום אין צורך להדר וללבוש מחדש ציצית בלילה, כיון שלילה אינו זמן ציצית.
ולכך, בעידנא דריתחא שנענשים כשלא מקיימים מצות עשה, אינו נענש אם לא לבש ציצית בלילה.
האם מותר להדליק נרות שבת מנר לנר, באופן ישיר, או על ידי גפרור?
תשובה:
הדלקת נרות שבת מנר לנר הנעשית באופן ישיר ללא קיסם - מותרת.
הדלקת נרות שבת מנר לנר הנעשית על ידי קיסם – חלקו הראשונים בדבר.
השולחן ערוך פסק לאסור. והרמ"א פסק להתיר.
אמנם במשנה ברורה פסק, שאף לדברי הרמ"א, יש להחמיר ולאסור בהדלקה על ידי קיסם.
לכך הלכה למעשה, הדלקת נרות שבת מנר לנר הנעשית על ידי קיסם – יש לאסור
סוכה שדפנותיה הם מעקה שעשוי קנים קנים פחות מג' טפחים זה לזה, אבל אין בדופן ז' טפחים רצופים. האם היא כשרה או לא?
תשובה:
אם יש קנה שכוב במאוזן, אם בצירוף כל הקנים יחד יש שיעור ז' טפחים, כשרה.
ואם אין ז' טפחים, יכול להצטרף לטפח הסמוך לדפנות האחרות, ולהכשיר משום דופן שלישית, אם עושים את ההמשך בצורת הפתח.
אבל אם אין עושים בצורת הפתח, אפילו שמצטרף ד' טפחים, מסתבר שלא מועיל בתור שלישית, וצריך לצרף, או טפח וצורת הפתח להחשיבו כשלישית, או ז' טפחים שלמים, ועומד מרובה בכללות הדופן עם חיבור לדופן הסמוכה, כדי להיחשב אחד מהשתים הראשונות.
והיכא שאין קנה מושכב, יש להחמיר כדברי המג''א והחזו''א, ולפסול. והגם שבפשטות הסוגיא והראשונים, אין בזה גריעותא כלל.
חבלי כביסה ברוחב ג' או ד' טפחים, ונמצאים מעל הסוכה או מתחתיה. האם ממעטים הם משיעור הסוכה? והאם ישנים תחתיהם?
תשובה:
יראה דכשיש בו ד' טפחים על ד' טפחים ממעט משיעור הסוכה, בין מעל הסוכה ובין מתחתיה, וכל שכן שאין ישנים תחתיו.
והיכא דהוי פחות מד' טפחים, אינו ממעט בסוכה. ובשולחן ערוך (סימן תרלב א) נפסק, שישנים תחתיו. וכן מדקדק בשונה הלכות שם מדברי החזון איש. ובמשנה ברורה (ס"ק ג) מורה, לכתחילה להחמיר ולחוש לשיטות הראשונים, דבפחות מד' טפחים, אין ישנים תחתיו.
ופחות מג' טפחים, אינו ממעט בסוכה, וישנים תחתיו.
לענין חבלי כביסה - נראה שאין להחמיר אפילו לפי הב"ח שיש לבוד להחמיר, דאין בצירופו ד' טפחים, ועוד, דאינו עשוי לסיכוך.
האם נשיאת כפיים מותרת בלילה? וכן, האם חשוב להזדרז להתפלל תפלת נעילה, בכדי שיספיקו לברך ברכת כהנים קודם השקיעה?
תשובה:
לשיטת רוב הראשונים אין נשיאת כפיים בלילה, ולמדו כן מן האמור בכתוב (דברים י, ח) : "בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל ה' אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי לָשֵׂאת אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה' לַעֲמֹד לִפְנֵי ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה". הוקש שירות-עבודת כהנים, לברכה-ברכת כהנים, מה שירות ביום אף נשיאת כפיים ביום. והיינו, כפי שעבודת כהנים אינ כשרה אלא ביום (מגילה כ ב), כך ברכת כהנים אינה כשרה אלא ביום.
ומבואר במשנה, שנהגו לברך ברכת כהנים בתפלת נעילה. וענין חשוב מאד לברך ברכת כהנים בשעת תפלת נעילה. 👈ולכן ראוי להזדרז שיוכלו הכהנים לברך ברכת כהנים לפני השקיעה.
אם התאחרו מעט, יש לברך ברכת כהנים עד כשלוש עשרה דקות וחצי אחר השקיעה, שכן לשיטת רבי יוסי בזמן זה עדיין יום הוא, ובשעת הדחק יש לסמוך על שיטה זו, במיוחד שיש שיטות ראשונים שאין איסור לשאת כפיים בלילה. אך לכתחילה יש להיזהר שיברכו לפני השקיעה.
אם רואים שהשעה מתאחרת, עדיף לדלג על הסליחות ולאומרם אחר התפלה קודם קדיש, רק יקפידו לומר את הסליחה 'היום יפנה השמש יבוא ויפנה' לפני שמדלג שאר הסליחות, כי סליחה זו אין לאומרה בלילה, כדי שלא ייראה כדובר שקרים.
אם התאחרו עוד יותר מכך, לא יברכו ברכת כהנים.
גם כשאין כהנים יש להזדרז להתפלל תפלת נעילה ולסיימה לפני השקיעה, כמבואר בתשובה הנקראת - 'זמן תפילת נעילה'.
זמן תפילת נעילה הוא ביום. ולכן לכתחילה עדיף להתפלל תפילת נעילה ביום, ולסיימה עד שקיעת החמה.
זמן תחילת תפילת נעילה ביום הוא כשהשמש נמצאת בראש האילנות, כחצי שעה קודם השקיעה, ואפשר להתחיל מפלג המנחה, אך לא קודם לכן.
זמן סיום תפילת נעילה הוא בשקיעת החמה. כיום, נהגו העולם להאריך ולהמשיך בתפלת נעילה גם בלילה, ואין למחות בידם. ומכל מקום צריכים להתחיל מבעוד היום גדול, ולומר החרוז 'היום יפנה השמש יבוא ויפנה' קודם הערב שמש, שלא יהיה כדובר שקרים לפני ה' ח"ו.
אישה שאין לה מי שיתיר נדריה, כגון, רווקה, אלמנה או גרושה, האם יכולה לבקש התרה על ידי שליח או בטלפון.
תשובה:
אשה לא נשואה, אינה יכולה להפר נדריה, אלא אם כן תגיע בעצמה לפני שלושה אנשים שיתירו נדריה.
בשעת הדחק גדול, יכולה לשלוח בקשתה להתרת הנדר בכתב יד, ובית הדין יתירו לה את נדרה, גם ללא שתעמוד לפני המתירים.
וכן על ידי שיחת טלפון.
יש שמבקשים בערב ראש השנה להתיר נדרי נשותיהן ובנותיהן, שאינן באות לבית הכנסת. ושואלים, האם מועיל הדבר.
תשובה:
אישה שיודעת על נדר שנדרה, נכון שתדאג להתיר את נדרה לפני ראש השנה.
אישה שלא לא ידוע לה על נדר שנדרה, אינה צריכה לטרוח לנהוג את מנהג התרת הנדרים הנהוג בתפוצות ישראל בערב ראש השנה. ויכולה לסמוך על התרת הנדרים ומסירת המודעה על ביטול הנדרים לשנה הבאה, בזמן אמירת 'כל נדרי' בבית הכנסת.
אם היא אינה משתתפת בתפלת כל נדרי, ראוי שתשתדל לנהוג במנהג התרת הנדרים על נדריה על ידי שלשה אנשים. שלשה אנשים אלו יכולים להיות גם קרובי משפחתה בניה או שאר קרוביה, רק בעלה לא יוכל להשתתף בהתרת נדריה.
אם אין לה את ההזדמנות להתיר את נדריה בעצמה, תוכל לשלוח את בעלה שיבקש גם עבורה להתיר את נדריה, כאשר מתיר את הנדרים לעצמו בערב ראש השנה. רק בעלה יכול להיות שליח עבורה להפרת נדריה, והיא אינה יכולה לשלוח שליח אחר. גם אב לא יכול להיות שליח של בתו להפרת נדריה.
לגבי מסירת המודעה - יכולה לעשות זאת בעצמה ואינה צריכה לעשות זאת לפני שלושה אנשים, אלא די בזה שישמע אותה אדם אחד, בעלה או שאר בני ביתה, או כל אדם אחר.
