כשחל יום הפורים ביום ששי, מתי הוא הזמן הראוי ביותר לקבוע את סעודת יום הפורים?
תשובה:
יש חיוב מדברי חכמים לאכול סעודה ביום הפורים [וחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה (ראה רמב"ם נדרים פרק ג הלכה ט)].
בכל יום שישי ישנה מצוה להימנע מלאכול מתשע שעות ולמעלה [חצי שעה לפני זמן מנחה קטנה], כדי שיאכל סעודת שבת כשהוא תאב לאכול.
ולכן, אם חל פורים ביום שישי, המהודר ביותר הוא שיתחיל את הסעודה לפני חצות היום.
אמנם לכתחילה יכול הוא להתחיל את הסעודה אחר חצות, בזמן מספיק שיודע ומשער שיוכל לסיים את עיקר הסעודה עד סמוך למנחה קטנה [בשנה זו תשפ"ה, היינו קודם 14:48 באופק בני ברק].
בדיעבד, גם אם נמשך היום ולא התחיל סעודתו עד שהגיע זמן הסמוך למנחה, ואף מאוחר מכך אחר זמן מנחה קטנה עד סמוך לחשיכה, יכול להתחיל לאכול סעודת פורים גם בזמן זה.
👈אך בכל מקרה, בין אם התחיל מוקדם, ובין אם התחיל מאוחר אחר זמן מנחה קטנה, לא ימעט בסעודתו ולא יקצר בה לשם כך. אלא יאכל סעודת פורים ככל שנה, בשמחה ובטוב לבב, ויכול לאכול גם עד שתחשך, כיון שזו המצווה המוטלת עליו כעת. ואם על ידי הידור בזמני אכילת הסעודה יתבטל משמחת פורים ולא יאכל וישמח כראוי, נמצא חומרו קולו, שכל זה שאין לאכול בערב שבת מתשע שעות ולמעלה אינו אלא מצוה בעלמא ולא מעיקר הדין.
כמו כן, כל פרטי הדינים ביחס לשעת הסעודה, היינו רק לתכנון זמני הסעודה, אבל אחר שכבר יושב ואוכל, אינו צריך לשים ליבו לזמני היום, אלא יאכל לשמחה ובטוב לבב, ואף אם יימשך בסעודה עד שתחשך.
רק שבכהאי גוונא שאכל עד שתחשך, לאחר מכן בשבת קודש, ימתין עד שיוכל לאכול סעודת שבת בתענוג ולשובע.
האם מותר להדליק נרות שבת מנר לנר, באופן ישיר, או על ידי גפרור?
תשובה:
הדלקת נרות שבת מנר לנר הנעשית באופן ישיר ללא קיסם - מותרת.
הדלקת נרות שבת מנר לנר הנעשית על ידי קיסם – חלקו הראשונים בדבר.
השולחן ערוך פסק לאסור. והרמ"א פסק להתיר.
אמנם במשנה ברורה פסק, שאף לדברי הרמ"א, יש להחמיר ולאסור בהדלקה על ידי קיסם.
לכך הלכה למעשה, הדלקת נרות שבת מנר לנר הנעשית על ידי קיסם – יש לאסור