ערב תשעה באב
א. אין אומרים תחנון במנחה ערב תשעה באב[1].
ב. חל תשעה באב בשבת אין אומרים צדקתך במנחה אבל אומרים אב הרחמים[2].
ג. יש אומרים שאין ללמוד תורה בערב תשעה באב מחצות אלא בדברים שמותר ללמוד בהם בתשעה באב. וכשחל תשעה באב ביום ראשון יש להקל בזה וללמוד בשבת אחר חצות כהרגלו. ויש מקילים גם כשחל בחול ואם יודע שאם לא יוכל ללמוד כהרגלו יתבטל מלימוד התורה יש להקל וללמוד גם בחול[3].
סעודה מפסקת
א. בסעודה מפסקת אין לאכול שני תבשילין[4].
ב. שני מינין שדרכו בכך כל השנה לבשלם ביחד לא נחשב שני תבשילין[5].
ג. גם דבר שדרכו לאכול חי אין לאוכלו מבושל[6].
ד. אין לאכול דגים בסעודה המפסקת[7].
ה. פירות וירקות חיים מותר לאכול אפילו כמה מינים[8].
ו. נוהגים לאכול ביצים מבושלות בסעודה המפסקת[9].
ז. נוהגים לטבל אחר אכילה פת באפר ולאוכלו[10].
ח. נהגו לישב על גבי קרקע בסעודה המפסקת, אבל אין צריך לחלוץ מנעליו, ואחר הסעודה יכול לחזור ולישב על גבי כסא[11].
ט. מי שאפשר לו לא יאכל בסעודה המפסקת אלא פת חרבה במלח וקיתון של מים[12].
י. יש ליזהר שלא ישבו שלשה ביחד לאכול סעודה המפסקת שלא יתחייבו בזימון ואם ישבו ביחד ואכלו אין מזמנים[13].
יא. נהגו לאכול סעודה קבועה גדולה קודם מנחה או אחריה ומברכים ברכת המזון, ובכדי שלא תהא כברכה שאינה צריכה מפסיקים בין סעודה זו לסעודה המפסקת או בהליכה לתפלת מנחה או בזמן מה כחצי שעה, ואחר כך אוכלים סעודה מפסקת[14].
יב. אם חל תשעה באב באחד בשבת או בשבת ונדחה ליום ראשון, יכול לאכול בסעודה המפסקת בשר ויין ויכול לאוכלה בזימון אבל לא יאכלנה בסעודת מרעים וישב בדאבון נפש ולא בשמחה[15].
קבלת תענית
א. מותר לאכול עד שקיעת החמה אלא אם כן קיבל עליו להתענות אפילו בלב. ואם רק גמר בליבו שלא לאכול עוד אינו כלום ומותר באכילה[16].
ב. ומכל מקום נכון להתנות בפירוש בפה או בלב שאינו מקבל עליו התענית עד בין השמשות[17]. אבל כשחל תשעה באב במוצאי שבת אין צריך להתנות[18].
ג. אם קיבל עליו התענית אסור בכל חוץ מנעילת הסנדל שאם לא חלץ מנעליו בשעת קבלת התענית הוי כהתנה בפירוש שלא מקבל עליו עינוי של נעילת הסנדל[19].
ד. אם קיבל עליו התענית לפני פלג המנחה לא הוי קבלה[20].
ה. בשבת אסור לעשות שום סימן אבילות, ולכן לא יחלוץ מנעליו עד זמן צאת השבת ויכול לישב על כסא כרגיל, ולא נוהג מהשקיעה אלא אכילה רחיצה סיכה ותשמיש המטה. ורק אחר זמן יציאת שבת יאמר ברוך המבדיל ויחלוץ מנעליו וילבש בגדי חול[21].
חולה ומעוברת ומניקות בתשעה באב
א. חולה ומעוברות ומניקות צריכים לצום בתשעה באב. אך אם יש להם צער גדול שיש לחוש לסכנה אין צריכים לצום, ומכל מקום יתענו כמה שעות שיכולים. והמיקל בחולה שאין בו סכנה והוא אדם חלוש לא הפסיד[22].
ב. יולדת עד שלושים יום מלידתה אינה צריכה לצום[23].
ג. תשעה באב שנדחה מעוברת שיש לה מיחוש קצת וחולה קצת מותרים לאכול[24].
דיני תשעה באב
א. כל האוכל ושותה בתשעה באב אינו רואה בשמחת ירושלים וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה וכל האוכל בשר או שותה יין בסעודה מפסקת עליו הכתוב אומר ותהי עוונותם על עצמותם[25].
ב. תשעה באב אסור ברחיצה בסיכה בנעילת הסנדל ובתשמיש המטה[26].
ג. אסור ללמוד תורה ואפילו בהרהור בתשעה באב, אלא רק בדברים הרעים שבירמיה וספר איוב ומדרשי החורבן ומסכת מועד קטן. וגם בדברים אלו אין לפלפל[27].
ד. אסור ללמד דברים הנ"ל לילדים אבל מותר לספר להם סיפורי החורבן[28].
שאר תענוגים בתשעה באב
א. יש לאדם להצטער בענין משכבו בתשעה באב, ואם רגיל בשני כרים ישכב באחד, ויש שישנים על הארץ, ויש שמשימים אבן תחת מראשותיהם. ועל כל פנים ימעט אדם בכבודו והנאתו בתשעה באב בכל מה שאפשר, והכל לפי מה שהוא אדם[29].
ב. אין לעשן סיגריות בתשעה באב. ומי שדחוק לו ביותר יש להקל אחר חצות בצנעא בתוך ביתו[30].
ג. דעת הגר"א שאין להריח בשמים בתשעה באב[31].
ד. לא ילך ויטייל בשוק כדי שלא יבוא לידי שחוק וקלות והיתול[32].
רחיצה בתשעה באב
א. אסור לרחוץ בתשעה באב, אפילו להושיט אצבעו במים אסור[33].
ב. נתלכלכו ידיו בטיט או בצואה מותר לרחוץ להעביר הלכלוך[34].
ג. מותר לרחוץ כלים או מאכלים אף שממילא רוחץ ידיו[35].
ד. בבוקר בקומו ממיטתו יטול ידיו עד סוף קשרי אצבעותיו, ולא יברך על נטילת ידים[36].
ה. קודם שיתפלל יעשה צרכיו ואחר שעשה צרכיו יטול ידיו ויברך על נטילת ידים[37].
ו. גם קודם תפלת המנחה יטול ידיו עד סוף קשרי אצבעותיו[38].
ז. לאחר שניגב ידיו ועדיין לחות קצת מעבירם על עיניו[39].
ח. אם יש לו לכלוך בעיניו ודרכו לרוחצם במים רוחץ ומעבירו ואינו חושש[40].
ט. מי שהוא איסטניס וצריך לקנח פניו במים ואין דעתו מיושבת עליו כל היום עד שיקנח במים יקנח אבל שאר כל אדם אסור[41].
י. מותר לנגב פניו ידיו ורגליו במטלית לחה שאין בה טופח על מנת להטפיח[42].
יא. אסור לסוך גופו בתשעה באב ולכך אין למרוח קרם דוארדורנט בתשעה באב[43].
יב. כלה אחר נישואיה כל שלושים יום מותרת לרחוץ פניה וכן לסוך כדי שלא תתגנה על בעלה[44].
יג. חל תשעה באב בשבת אסור לרחוץ גופו וכן אסור לרחוץ בחמין אפילו את ידיו, אבל את ידיו בצונן רוחץ כהרגלו[45].
נעילת הסנדל בתשעה באב
א. אסור לנעול סנדל של עור [ואפילו רק חלקו עור] בתשעה באב.
אשה בז' נקיים בתשעה באב
א. בתשעה באב לא תלבש אשה בגדי לבן מכובסים, אלא תלבש חלוק בדוק ויפה, ואם אין לה מותרת ללבוש חלוק לבן מכובס[46].
ב. אשה שצריכה לעשות הפסק טהרה בתשעה באב יכולה לרחוץ פניה של מטה[47].
תשמיש המטה בתשעה באב
א. אסור לשמש מטתו בתשעה באב, וכן אסורים בחו"נ[48].
ב. נכון הדבר שלא יישן בליל תשעה באב עם אשתו במטה אחת[49].
ג. הרחקות שאסרו באשה נדה נכון ליזהר בהם בליל תשעה באב, וביום יש להקל אם אשתו אינה מקושטת[50].
ד. חל תשעה באב בשבת אסורים לשמש בשבת וכן חו"נ[51].
ה. אם חל ליל טבילה בליל שבת או בבא מן הדרך יש להתיר תשמיש המטה בתשעה באב בשבת שחל בה תשעה באב[52].
שאילת שלום ודורון בתשעה באב
א. אין שואלים שלום בתשעה באב ואפילו אמירת בוקר טוב אין לומר[53].
ב. טוב שיודיע לעם הארץ שהיום אסור ליתן לו שלום שלא יהיה לו איבה עבור זה עליו[54].
ג. ואם עם הארץ שאינו יודע נותן לו שלום יחזיר לו בשפה רפה ובכובד ראש[55].
ד. אין ליתן דורון בתשעה באב[56].
מלאכה בתשעה באב
א. נהגו כל ישראל שלא לעשות מלאכה בתשעה באב עד חצות היום. וגם אחר חצות נכון להימנע ממלאכה, כדי שלא להסיח את הדעת מהאבלות.
ולכן אין לעשות מלאכה בתשעה באב עד חצות היום, וגם אחר חצות היום רק לצורך גדול עושים מלאכה אחר חצות.
מלאכות האסורות בתשעה באב הן מלאכות שיש בהן אפילו שיהוי מעט בעשייתן, כגון תפירה, תיקון בגדים, תיקון רהיטים, תיקון מכשירי חשמל ומסחר. אבל מלאכות שאין שיהוי בעשייתן, כהדלקה וכיבוי, קשירה והתרה, נסיעה לצורך וכיוצא בזה, מותרות, מפני שאינן מסיחות את הדעת מהאבלות[57].
ב. אין להכין צרכי סעודה קודם חצות היום. וכן אין לנקות את הבית עד חצות היום[58]. אמנם מאחרי חצות היום מכינים אוכל לסיום הצום.
ג. דין כתיבה כדין כתיבה בחול המועד, ויש מקילים[59].
ד. מלאכת דבר האבד מותרת כדרך שמותרת בחול המועד[60].
ה. כל העושה מלאכה בתשעה באב ואפילו לאחר חצות, אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה, ומאותם מעות שמרוויח מאותה מלאכה[61].
תפילות בתשעה באב
א. אף שאין נועלים מנעלים בתשעה באב יכול לברך ברכת שעשה לי כל צורכי[62].
ב. אין מניחים תפילין בשחרית בתשעה באב[63].
ג. אין מתעטפים בטלית בשחרית בתשעה באב, ולובשים הטלית קטן תחת הבגדים בלא ברכה, ואם פשטו בלילה צריך לברך[64].
ד. במנחה מניחים ציצית ותפילין ומברכים עליהם, ולא יאמר פרשיות קריאת שמע וקדש והיה כי יביאך[65].
ה. הרגיל להניח תפילין דרבינו תם, יניח במנחה[66].
ו. בתשעה באב במנחה בברכת בונה ירושלים אומר היחיד והשליח ציבור נחם. ובשומע תפלה אומר היחיד עננו במנחה, והשליח ציבור אומר עננו אף בשחרית[67].
ז. שכח לומר נחם בבונה ירושלים יאמרו בעבודה קודם תחזינה [ולא בשומע תפלה] ואין חותם ברוך מנחם ציון אלא ותחזינה עינינו עד סוף הברכה[68].
ח. שכח לומר עננו ונחם אין מחזירין אותו[69].
מנהגי התפילות בתשעה באב
א. קודם תפילת ערבית מסירים את הפרוכת מן הארון. וכשחל במוצאי שבת מסירים אותה לאחר אמירת ברכו[70].
ב. אחר תפילת ערבית בליל תשעה באב אומרים קדיש תתקבל ואחר כך אומרים איכה וקינות. אחר הקינות אומרים ואתה קדוש, ולא יאמר ובא לציון גואל, ואני זאת בריתי. ואחר ובא לציון אומרים קדיש שלם בלא תתקבל. ומתפללים בנחת ובדרך בכי כאבלים[71].
ג. ואם חל במוצאי שבת אין אומרים ויהי נועם. ואין אומרים למנצח בנגינות ולדוד ברוך. ולא ויתן לך[72].
ד. ממעטים באור בזמן הקינות והקריאה. ואין מדליקים את הנר של החזן, גם בשחרית. ולמנחה מדליקים[73].
ה. אין אומרים תחנון בתשעה באב ואין נופלים על פניהם משום דאיקרי מועד[74].
ו. אין אומרים למנצח, קל ארך אפיים, ולא פיטום הקטורת[75].
ז. מותר לקרוא כל סדר התפלה פרשת התמיד משנת ואיזהו מקומן ורבי ישמעאל, ואין לומר פיטום הקטורת ושיר של יום. ואין לומר תהלים אלא במנחה דרך בקשה[76].
ח. אין אומרים קדיש תתקבל בתשעה באב אלא אחר שמונה עשרה בערבית ואחר מנחה[77].
ט. נוהגים לילך לבית הקברות בתשעה באב. ולא ילך בחבורה שמסיחים דעתם מן האבילות[78].
קריאת מגילת איכה
א. יברך על קריאת המגילה. וקוראים מגילת איכה דרך בכי כאבלים. ובכל איכה יגביה קולו יותר. וכשמגיע החזן לפסוק השיבנו אומרים אותו הקהל בקול רם, ואחר כך מסיים החזן, וחוזר הקהל ואומר השיבנו בקול רם[79].
ב. טוב שיקרא היחיד איכה גם ביום[80].
ישיבה על גבי הקרקע
א. ליל תשעה באב ויומו יושבים על הארץ. ואם קשה לו לישב על הארץ יתן כר קטן תחתיו, או לישב על כסא נמוך[81].
ב. מחצות היום יכולים לשבת על כסא רגיל[82].
הבדלה בתשעה באב שחל ביום ראשון
כל דיני הבדלה, ראה להלן בקיצור דיני תשעה באב שחל ביום ראשון.
מוצאי תשעה באב
א. במוצאי תשעה באב מנהג טוב וכשר להמשיך בכל מנהגי האבילות שנוהגים בתשעת הימים עד למחרת ביום י' באב בחצות היום. ובכללם שלא לאכול בשר ולא לשתות יין לרחוץ במרחץ לספר ולכבס ולשמש מיטתו ולשמוע כלי שיר[83].
ב. תבשיל של בשר מותר לאכול[84].
ג. כוס של ברכת המזון אם דרכו בכך תמיד מותר גם בלילה זה[85].
ד. בסעודת מצוה מותר לאכול בשר ולשתות יין ולשמוע כלי שיר ואפילו מי שבא שלא מחמת קורבה יכול לאכול בשר ולשתות יין, ואין צריך למעט בהזמנת אנשים לסעודה[86].
ה. היה יוצא לדרך או בא מן הדרך או בליל טבילה מותר לשמש מיטתו[87].
ו. חל תשעה באב ביום חמישי שאז יום עשירי באב יוצא בערב שבת מותר לכבס ולספר מיד ומותר לרחוץ ביום ששי מהבוקר[88].
ז. תשעה באב שחל בשבת ונדחה ליום ראשון מותר לכבס ולספר ולרחוץ מיד בצאת הצום. אבל אסור לאכול בשר ולשתות יין ולשמש מיטתו ולשמוע כלי שיר במוצאי הצום עד יום שני בבוקר[89].
אבל בתשעה באב
א. אבל תוך ג' ימים בלילה ישאר בביתו וביום ילך לבית הכנסת[90].
ב. אבל לאחר ג' ימים ילך לבית הכנסת גם בלילה[91].
ג. אונן ישאר בביתו. ואחר הקבורה יכול לילך לבית הכנסת ביום[92].
ברית מילה בתשעה באב
א. אם יש ברית מילה בתשעה באב, מלים את התינוק מיד לאחר הקינות[93].
ב. מברכים ברכת המילה, ואם היולדת מצויה במקום המילה יברך על הכוס ותשתה ממנו היולדת. וצריכה להקפיד שתשמע הברכה ולא תפסיק בדברים בין שמיעת הברכה לשתיית הכוס. ואם היולדת אינה נמצאת שם יטעים לתינוק. ומוטב ליתן לתינוק הגדול קצת שחייב לחנכו בברכה[94].
ג. בעלי הברית דהיינו אבי הבן המוהל והסנדק מותרים ללבוש בגדי שבת לאחר שגמרו הקינות ובאים למול התינוק. אבל לא ילבשו נעלי עור. ואחר המילה יפשטו בגדי שבת[95].
ד. אם חל תשעה באב בשבת ונדחה ליום ראשון, ואירע ברית מילה בתשעה באב, בעל הברית דהיינו אבי הבן ואימו והמוהל והסנדק, רוחצים לפני המילה. ולובשים בגדי שבת ומותרים גם בנעילת הסנדל[96]. ואחר המילה מותרים לאכול ולשתות[97]. אך לא יעשו ביום סעודה גדולה. וצריכים להבדיל על הכוס קודם שיאכלו[98].
ה. חל פדיון הבן בתשעה באב שנדחה דינו כדין מילה בתשעה באב והאב והכהן אינם צריכים להשלים התענית. ודווקא כשחל פדיון הבן בזמנו כשחל יום לא שלו בו ביום, אבל שלא בזמנו ואפילו היה יום לא בשבת נחשב כשלא בזמנו וצריכים להשלים התענית[99].
–
[1] תקנב שו"ע סעיף י.
[2] תקנב רמ"א סעיף י ומשנ"ב ס"ק ל.
[3] תקנג רמ"א סעיף ב ומשנ"ב ס"ק ח, ט, וביאור הלכה ד"ה ולכן.
[4] תקנב שו"ע סעיף א.
[5] תקנב שו"ע סעיף ג.
[6] תקנב שו"ע סעיף ג.
[7] תקנב שו"ע סעיף ב.
[8] תקנב שו"ע סעיף ד.
[9] תקנב רמ"א סעיף ה.
[10] תקנ"ב רמ"א סעיף ו.
[11] תקנב שו"ע סעיף ז ומשנ"ב ס"ק יח.
[12] תקנב שו"ע סעיף ו.
[13] תקנב שו"ע סעיף ח ומשנ"ב ס"ק יט.
[14] תקנב שו"ע סעיף ט.
[15] תקנב שו"ע סעיף י ומשנ"ב ס"ק כג.
[16] תקנג סעיף א ומשנ"ב ס"ק ב
[17] תקנג משנ"ב ס"ק ב.
[18] תקנג שער הציון ס"ק ז.
[19] תקנג משנ"ב ס"ק ב ושער הציון ס"ק ג.
[20] תקנג משנ"ב ס"ק ד.
[21] תקנג רמ"א סעיף ב ומשנ"ב ס"ק ו.
[22] תקנד שו"ע סעיף ה ו ומשנ"ב שם.
[23] תקנד שו"ע סעיף ו.
[24]תקנט סעיף ט ביאור הלכה ד"ה ואינו.
[25] תקנד שו"ע סעיף כה.
[26] תקנד שו"ע סעיף א.
[27] תקנד שו"ע סעיף א ב.
[28] תקנד שו"ע סעיף א ומשנ"ב ס"ק ב.
[29] תקנה שו"ע סעיף ב.
[30] תקנה משנ"ב ס"ק ח.
[31] תקנו שער הציון ס"ק א.
[32] תקנד שו"ע סעיף כא.
[33] תקנד שו"ע סעיף ז.
[34] תקנד שו"ע סעיף ט.
[35] תקנד משנ"ב ס"ק יט.
[36] תקנד שו"ע סעיף י.
[37] תקנד משנ"ב ס"ק כא.
[38] תקנד משנ"ב ס"ק כא.
[39] תקנד סעיף יא.
[40] תקנד שו"ע סעיף יא.
[41] תקנד משנ"ב ס"ק כב.
[42] תקנד רמ"א סעיף יד ומשנ"ב ס"ק כז.
[43] תקנד שו"ע סעיף טו.
[44] תקנד משנ"ב ס"ק כט.
[45] תקנד משנ"ב ס"ק לט.
[46] תקנא רמ"א סעיף ג ומשנ"ב ס"ק לא.
[47] תקנא שער הציון ס"ק לה.
[48] תקנד סעיף א.
[49] תקנד שו"ע סעיף יח.
[50] תקנד משנ"ב ס"ק לז.
[51] תקנד רמ"א סעיף יט.
[52] תקנד משנ"ב ס"ק מ.
[53] תקנד שו"ע סעיף כ.
[54] תקנד משנ"ב ס"ק מב.
[55] תקנד שו"ע סעיף כ.
[56] תקנד משנ"ב ס"ק מא.
[57] תקנד שוע סעיף כב, כד.
[58] תקנט שו"ע סעיף י.
[59] תקנד סעיף כב ביאור הלכה ד"ה על ידי.
[60] תקנד שו"ע סעיף כג.
[61] תקנד שו"ע סעיף כד ומשנ"ב ס"ק מט, נ.
[62] תקנד משנ"ב ס"ק לא.
[63] תקנה שו"ע סעיף א.
[64] תקנה שו"ע סעיף א משנ"ב ס"ק ב.
[65] תקנה שו"ע סעיף א ומשנ"ב ס"ק ה.
[66] תקנה משנ"ב ס"ק ד.
[67] תקנז שו"ע סעיף א ומשנ"ב ס"ק ג.
[68] תקנז משנ"ב ס"ק ב וביאור הלכה ד"ה בבונה.
[69] תקנז שו"ע סעיף א.
[70] תקנט רמ"א סעיף ב.
[71] תקנט רמ"א סעיף א. שו"ע סעיף ב ומשנ"ב ס"ק ד.
[72] תקנט שו"ע סעיף ב.
[73] תקנט שו"ע סעיף ג ומשנ"ב ס"ק טו.
[74] תקנט שו"ע סעיף ד.
[75] תקנט רמ"א סעיף ד.
[76] תקנד שו"ע סעיף ד ומשנ"ב ס"ק ז.
[77] תקנט רמ"א סעיף ד.
[78] תקנט רמ"א סעיף י.
[79] תקנט רמ"א סעיף א.
[80] תקנט משנ"ב ס"ק ב.
[81] תקנט שו"ע סעיף ג ומשנ"ב ס"ק ד.
[82] תקנט רמ"א סעיף ג.
[83] תקנח שו"ע סעיף א ומשנ"ב ס"ק ב, ג. וביאור הלכה ד"ה עד.
[84] תקנח סעיף א ביאור הלכה ד"ה שלא.
[85] תקנח סעיף א ביאור הלכה ד"ה שלא.
[86] תקנח משנ"ב ס"ק ב.
[87] תקנח משנ"ב ס"ק ב.
[88] תקנח משנ"ב ס"ק ג.
[89] תקנח רמ"א סעיף א ומשנ"ב ס"ק ד. ומה שנתבאר שגם תשמיש המטה אסור כן מבואר בכנסת הגדולה הגהות טור סימן רמ.
[90] תקנט שו"ע סעיף ו ומשנ"ב ס"ק כד.
[91] תקנט משנ"ב ס"ק כד.
[92] תקנט משנ"ב ס"ק כד.
[93] תקנט שו"ע סעיף ז.
[94] תקנט שו"ע סעיף ז. שער הציון ס"ק כו.
[95] תקנט שו"ע סעיף ח ומשנ"ב ס"ק לב, לד. וביאור הלכה ד"ה ומותר.
[96] פשוט. וכן כתב בשבט הלוי חלק ז סימן עז.
[97] תקנט שערי תשובה ס"ק ז. דדווקא אחר המילה ולא לפניה.
[98] תקנט שו"ע סעיף ט ומשנ"ב ס"ק לו.
[99] תקנט משנ"ב ס"ק לח.