מעיקר הדין די בכך שיתעטף בטלית על גופו, כדרך שהטלית מונחת בשעת התפלה על גופו, כששתי הכנפות הקדמיות לפניו, ושתי הכנפות האחוריות לאחוריו, שיהא מסובב במצוות.
ונכון להדר מיד אחר שמברך על הטלית, שיכסה ראשו בטלית כעיטוף ישמעאלי, ויהיה מונח עליו כך כדי הילוך ארבע אמות.
לאחר שעשה כן, שכיסה ראשו כעיטוף ישמעאלי כדי הילוך ארבע אמות, יפשוט הטלית ויניחנה על גופו.
דרך עיטוף ישמעאלי, שיכסה ראשו וגופו בטלית, כשהטלית מכסה את גופו עד החזה, ונוטל כנפות שבצדו הימני ומניחו על כתפו השמאלי, וכך הוא עוטף בו את פיו עם הטלית. וישאר כך כדי הילוך ארבע אמות. ואחר כך ישליך גם את הכנפות שבצדו השמאלי וישליכם לאחוריו, כך שיהו כל הכנפות על כתף שמאל, ויישאר כך כדי הילוך ארבע אמות. ואחר כך פושט את הטלית ומשלשלה על גופו כדרך שלובשים אותה כל התפלה. וכל משך זמן העיטוף לא ישוח, עד שיסיים לעשות העיטוף לגמרי.
כל זה שעוטף ראשו כישמעאלי, הוא הידור שנהגו כן, אך מעיקר הדין מקיים המצוה בלא עיטוף ישמעאלי. וכנ"ל.
מנהג בני עדות המזרח, לעטוף בתחילה את הראש ללא עיטוף הגוף, ושמטיל כל כנפות הטלית על כתף שמאל, ואחר כך משלשלים את הטלית על הגוף, ולנוהג כן יש להיזהר שלא יפסיק בדיבור עד שישלשל את הטלית על גופו.
בטלית קטן - אין דרך לעטוף גם גופו וגם את ראשו, כי היא אינה רחבה מספיק, ואי אפשר לעשות בה העיטוף. ולכן מברך עליה על מצות ציצית.
ואם היא רחבה מספיק כדי להתעטף בה, יעשה בה עיטוף, ויכול לברך עליה להתעטף בציצית.
כשלובש טלית קטן ומיד אחריה לובש טלית גדול ללא הפסק גדול, לא יברך על הטלית קטן כלל. וכמבואר בתשובה אחרת.
אדם שלובש בבגד שיש בו ארבע כנפות, חייב להטיל בו ציצית בארבע כנפותיו.
אך אין חיוב מן התורה ללבוש בגד שיש בו ארבע כנפות בכדי להתחייב בציצית.
אמנם רצון התורה הוא שאדם יהיה לבוש בציצית כל היום. ולכן נהגו ישראל ללבוש בגד בן ארבע כנפות בכדי להתחייב בציצית. ואף הוסיפו והנהיגו סלסול בעצמם שלא ללכת ארבע אמות בלא ציצית. וכך טוב ונכון לעשות.
לגבי לבישת ציצית בלילה - ראה כאן.
לגבי לבישת ציצית בשעת התפלה - ראה כאן.
אדם שלבוש ציצית מבעוד יום, ומגיע עת ערב, יש הידור שלא להסיר את הציצית בלילה, וכל עוד הוא לבוש בה עד הסירו את בגדיו בשינה, מקיים מצות ציצית.
אדם שלא היה לבוש ציצית בלילה, ורוצה להתלבש שוב בלילה, אין הידור ללבוש ציצית שוב, כיון שלילה אינו זמן ציצית. אמנם אם לבש את הציצית בלילה, מקיים בזה מצות ציצית, לדעת חלק מן הראשונים.
אף שמקיים מצוות ציצית בזה, מכל מקום אין צורך להדר וללבוש מחדש ציצית בלילה, כיון שלילה אינו זמן ציצית.
ולכך, בעידנא דריתחא שנענשים כשלא מקיימים מצות עשה, אינו נענש אם לא לבש ציצית בלילה.
האם נשיאת כפיים מותרת בלילה? וכן, האם חשוב להזדרז להתפלל תפלת נעילה, בכדי שיספיקו לברך ברכת כהנים קודם השקיעה?
תשובה:
לשיטת רוב הראשונים אין נשיאת כפיים בלילה, ולמדו כן מן האמור בכתוב (דברים י, ח) : "בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל ה' אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי לָשֵׂאת אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה' לַעֲמֹד לִפְנֵי ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה". הוקש שירות-עבודת כהנים, לברכה-ברכת כהנים, מה שירות ביום אף נשיאת כפיים ביום. והיינו, כפי שעבודת כהנים אינ כשרה אלא ביום (מגילה כ ב), כך ברכת כהנים אינה כשרה אלא ביום.
ומבואר במשנה, שנהגו לברך ברכת כהנים בתפלת נעילה. וענין חשוב מאד לברך ברכת כהנים בשעת תפלת נעילה. 👈ולכן ראוי להזדרז שיוכלו הכהנים לברך ברכת כהנים לפני השקיעה.
אם התאחרו מעט, יש לברך ברכת כהנים עד כשלוש עשרה דקות וחצי אחר השקיעה, שכן לשיטת רבי יוסי בזמן זה עדיין יום הוא, ובשעת הדחק יש לסמוך על שיטה זו, במיוחד שיש שיטות ראשונים שאין איסור לשאת כפיים בלילה. אך לכתחילה יש להיזהר שיברכו לפני השקיעה.
אם רואים שהשעה מתאחרת, עדיף לדלג על הסליחות ולאומרם אחר התפלה קודם קדיש, רק יקפידו לומר את הסליחה 'היום יפנה השמש יבוא ויפנה' לפני שמדלג שאר הסליחות, כי סליחה זו אין לאומרה בלילה, כדי שלא ייראה כדובר שקרים.
אם התאחרו עוד יותר מכך, לא יברכו ברכת כהנים.
גם כשאין כהנים יש להזדרז להתפלל תפלת נעילה ולסיימה לפני השקיעה, כמבואר בתשובה הנקראת - 'זמן תפילת נעילה'.
אדם שלבוש ציצית מבעוד יום, ומגיע עת ערב, יש הידור שלא להסיר את הציצית בלילה, וכל עוד הוא לבוש בה עד הסירו את בגדיו בשינה, מקיים מצות ציצית.
אדם שלא היה לבוש ציצית בלילה, ורוצה להתלבש שוב בלילה, אין הידור ללבוש ציצית שוב, כיון שלילה אינו זמן ציצית. אמנם אם לבש את הציצית בלילה, מקיים בזה מצות ציצית, לדעת חלק מן הראשונים.
אף שמקיים מצוות ציצית בזה, מכל מקום אין צורך להדר וללבוש מחדש ציצית בלילה, כיון שלילה אינו זמן ציצית.
ולכך, בעידנא דריתחא שנענשים כשלא מקיימים מצות עשה, אינו נענש אם לא לבש ציצית בלילה.
