יום הכיפורים
הרא"ש (יומא פרק ח סימן כד) כתב שנהגו לטבול בערב יום הכפורים. ואף הביא כן בשם הגאונים ומבואר שמנהג קדום הוא, וזה לשונו:
ונהגו לטבול בערב יום הכיפורים, ואמר רב עמרם טובל אדם בשבע שעות ומתפלל תפלת המנחה. ואמר רב סעדיה בעלייתו מלטבול מברך על הטבילה ואין דבריו נראין בזה שלא מצינו בהש"ס רמז לטבילה זו ואין לה יסוד נביאים ולא מנהג נביאים. ולא עדיפא מערבה (סוכה מד ב) דאמר ליה חביט חביט ולא בריך קסבר מנהג נביאים הוא. ואי משום דא"ר יצחק (ר"ה טז ב) חייב אדם לטהר עצמו ברגל היינו לטהר עצמו מכל טומאות ואפי' מטומאת מת ולהזות עליו שלישי ושביעי. והאידנא אין לנו טהרות וכיון שאין בעלי קריין טובלין כל השנה כולה גם אין חובה לטבילה זו ואין לברך עליה אלא שנהגו העולם לטהר עצמן מקרי לתפלת יום הכפורים. וסמכו אמדרש תנחומא בפרשת ואתחנן ביום הכפורים שהם נקיים כמלאכי השרת.
ומנהג זה מבואר גם בדברי הכל בו (סימן סח) והמהר"ם מרוטנבורג (תשב"ץ קטן סימן קכג). המהרי"ל (הלכות ערב יום כיפור אות ד) והמהר"י ווייל (שו"ת סימן קצא).
וטעם המנהג גמבואר בדברי הרא"ש היינו על פי המדרש שעם ישראל נקיים כמלאכי השרת. ונחלקו הפוסקים אם היינו משום קרי, או משום תשובה. הרא"ש כתב שטבילה זו משום קרי. וכן משמע בדברי המהר"י ווייל (שם) שכתב שהטובלים שלוש פעמים הוי מנהג שטות, וגם כתב שמי שלא יכול לטבול שישפוך על גופו תשעה קבין מי שאובים, ותקנת טהרה זו אינה אלא לטומאת קרי. אבל המהרי"ל כתב שיש אומרים שטבילה זו משום תשובה, ולכן לא יועיל תשעה קבין וגם יש מקום לטבול שלוש פעמים. ולשיטות שהטבילה משום קרי, כתב שלפי זה גם אשה ששימשה ג' ימים סמוך ליום הכיפורים תכבד את ביתה לפני יום הכיפורים שלא תטמא בפליטת שכבת זרע ביום הכיפורים. ולשיטות שאין הטבילה אלא משום קרי, אם טבל כבר לקריו בערב ראש השנה ולא נטמא שוב, אין צריך לטבול בערב יום הכיפורים.
ובביאור דברי המהרי"ל שכתב שהטבילה משום תשובה, כתב הדרכי משה (או"ח סימן תרו ס"ק ג) דהיינו משום דהוי כגר המתגייר שצריך טבילה.
ובמהרי"ל (הלכות שמחות סימן יח) כתב שהנפטר בין ראש השנה ליום הכפורים הורה מהר"י סג"ל לאבל לרחוץ ולטבול בערב יום הכפורים דאותו יום מבטל שבעה. וכתב הרמ"א (או"ח סימן תרו סעיף ד) שאף על גב שעכשיו נהגו שלא לרחוץ כל שלשים, טבילת מצוה שרי, ומבואר שנקט דחשיב ממש טבילת מצוה.
ולהלכה פסק השולחן ערוך (או"ח סימן תרו סעיף ד) שיש לטבול ערב יום הכיפורים, וכתב הרמ"א שם שהוא משום קרי. אבל המגן אברהם (ס"ק ח) הביא שיטת הסוברים שהטבילה משום תשובה, ולפי זה יש לטבול ג' פעמים, אך כתב שגם להסוברים שהטבילה משום קרי, יטבול אף אם טבל בערב ראש השנה, שמא נטמא בקרי ולא שם לבו לכך.
ואמנם אף שמקפדיו על טבילה בערב יום הכיפורים מי שראה קרי ביום הכיפורים אינו טובל וכמבואר בדברי השולחן ערוך (סימן תריג סעיף יא). וראה שם בדברי הטור שהביא שיש מן הראשונים שכתבו שהרואה קרי ביום הכיפורים יטבול, אך להלכה הכריעו הטור והשולחן ערוך שלא יטבול.
ראש השנה
ולגבי ראש השנה כתב הרמ"א (שו"ע סימן תקפא סעיף ד) "ויש נוהגין לטבול בערב ראש השנה משום קרי". ומבואר שבזה יש מנהג יותר משאר הרגלים. אך עדיין אינו מנהג רווח כמו בערב יום הכיפורים.
ומקור דברי הרמ"א מדברי הכל בו (סימן סד) שכתב:
כתב ה"ר אשר ז"ל ערב ראש השנה נהגו להתענות ולעשות צדקות גדולות כדאמרינן אגרא דתעניתא צדקתא, וגם נהגו כל ישראל לטבול בנהר בער"ה ויום הכפורים ולולי צנת אלה הארצות מחייבי כל ישראל לעשות כן דבעל קרי אסור בתפלה וסמכו על הא דא"ר יוחנן בטלוה לטבילותא וכתב הרי"ף ז"ל לטבילותא בטלו אבל לנטילותא לא בטלו, ועתה נקוט מנהג כל ישראל שאין מתפללין עד שירחצו, ובספרד שאין להם צנה טובלין אבל באלה הארצות לא, ובירושלמי משמע דמקומות יש שטובלין ויש שאין טובלין ומפני שתפלות ראש השנה ויום הכפורים צריכות טהרה מאוד ואין הצנה עדיין נהגו לטבול ע"כ, ואין מברכין על טבילה זו לפי שאינה רק בשביל טהרה, כך כתב הר"ם והוא היה נוהג לשפוך על גופו ט' קבין מים חמין שהם רי"ו ביצים במקום טבילה כי אותה טבילה אינה אלא בשביל טהרה ולא בשביל חובה עכ"ל.
ומה שכתב בשם מהר"ם הוא בשמו בספר תשב"ץ קטן (סימן קכב).
ובביאור הגר"א שם ציין על דברי הרמ"א את דברי הגמרא (ברכות כב ב) ואולי כוונתו למה שנאמר שם: 'רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע ורבא (ברבי) בר שמואל כריכו ריפתא בהדי הדדי אמר להו רב פפא הבו לי לדידי לברוך דנפול עילואי תשעה קבין אמר להו רבא (ברבי) [בר] שמואל תנינא במה דברים אמורים לעצמו אבל לאחרים ארבעים סאה אלא הבו לי לדידי לברוך דנפול עילואי ארבעים סאה אמר להו רב הונא הבו לי לדידי לברוך דליכא עילואי לא האי ולא האי רב חמא טביל במעלי יומא דפסחא להוציא רבים ידי חובתן ולית הלכתא כוותיה'
ומבואר שיש מעלה בטבילה. ומזה אולי התכוין הגר"א ללמד מקור למנהג לטבול לפני ראש השנה, שהגם שבטלה תקנת עזרא כיון שמצינו שיש מעלה למי שטובל עד שראוי לכבדו יותר בזימון, ממילא ראוי לכל אדם לטהר עצמו לפני יום הדין.
סיכומם של דברים
בערב יום הכיפורים השולחן ערוך הזכיר את מנהג הטבילה, והיינו או משום קרי או משום תשובה. ויש נוהגים לטבול שלוש פעמים. ולהלכה גם מי שלא נטמא בטומאת קרי צריך לטבול בערב יום הכיפורים. וגם נשים ששימשו ולא טבלו יש מקום למנהג שיטבלו, ויש שנהגו כן. ובראש השנה הזכיר הרמ"א שיש נוהגים לטבול, ויש הרבה שנוהגים לטבול.
ומי שנטמא ביום הכיפורים כתב השולחן ערוך (סימן תריג סעיף יא) שלא יטבול.