קיצור הלכות מנהגי אבילות זכר לחורבן
שיור אמה על אמה לא מסוידת בבית
חייב אדם לשייר בביתו אמה על אמה[1] בלא סיד, זכר לחורבן בית המקדש. ויש אומרים שיש לשייר אמה על אמה לא מסוידת בכל חדר בבית[2].
המקום שצריך לשייר הוא כנגד הפתח כדי שיראה לנכנס לבית. ויש אומרים שיש לשייר מעל הפתח כדי שיראה לבני הבית, וכשאין מקום לשייר כנגד הפתח יניח מעל הפתח.
בבית הכנסת ובבית המדרש אין צריך לשייר כלל[3].
אם קנה בית מגוי, אין צריך לקלף סיד בשביל שיהיה לו אמה על אמה בלא סיד. אבל אם נשבר הבית ובנאו מחדש, חייב לשייר[4].
שיור תכשיט
נהגו שאשה לא תלבש את כל תכשיטיה יחד, אלא תשייר תמיד תכשיט אחד שלא תלבש, זכר לחורבן[5].
מנהגי אבילות בשמחת נישואין
נהגו שכשהחתן נושא אשה, מניחים אפר מקלה בראש החתן במקום הנחת תפילין[6].
נהגו לשבור כלי בשעת כתיבת התנאים, ויש שנהגו ליקח קדירה שבורה ולשוברה[7].
נהגו לשבר כוס בשעת החופה[8].
נהגו שלא לנגן בפה או בכלי שיר וכל מיני משמיעי קול, בשעת שכיבה או קימה או בשעת הסעודה שיש בה יין[9].
לצורך מצווה כגון שמחת חתן וכלה הכל שרי[10].
שירה ושחוק
אין לשיר פסוקי תנ"ך בשמחת מריעות. אבל בבית הכנסת מצווה לזמר[11].
אסור לאדם שימלא פיו שחוק בעולם הזה[12].
אבל וקריעה בעת ראיית הרי יהודה ירושלים והמקדש
הרואה ערי יהודה בחורבנם, אומר 'ערי קדשך היו מדבר', וקורע בגדו[13].
הרואה ירושלים בחורבנה, אומר 'ציון היתה מדבר שממה', וקורע בגדו[14].
הרואה מקום בית המקדש, אומר 'בית קדשינו ותפארתינו אשר היללוך בו אבותינו היה לשריפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה', וקורע בגדו[15].
אם רואה את ירושלים קודם, קורע קרע אחד על ירושלים, ואחר כך כשרואה את המקדש ירחיק ממקום הקרע הראשון ג' אצבעות [6 ס"מ] ויקרע שוב עוד קרע בגודל טפח[16].
אם רואה את המקדש תחילה, קורע קרע אחד על המקדש, ואחר כך כשרואה את ירושלים מוסיף על הקרע הראשון כל שהוא[17].
קרע על אחת מערי יהודה אינו חוזר וקורע שוב כשיראה שאר ערי יהודה. אבל כשיראה את ירושלים צריך לקרוע שוב[18].
קרע על ירושלים תחילה, אינו צריך לקרוע שוב על שאר ערי יהודה[19].
יש אומרים, שבזמנינו אין לקרוע על ערי יהודה וירושלים כיון שישראל דרים בה[20].
סדר הקריעה בעת ראיית מקום בית המקדש
הרואה מקום בית המקדש, אומר בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבֹתֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ וְכָל מַחֲמַדֵּינוּ הָיָה לְחָרְבָּה, וקורע בגדו[21].
לכתחילה יקרע ממקום הסמוך למקום המקדש שמשם רואה את מקום המקדש במרחק כחצי שעה הליכה. ובדיעבד אם קרע ממקום שראה משם את מקום המקדש יצא[22].
קורע מעומד. ובידו ולא בכלי. וקורע כל כסותו שעליו בצד שמאל כדי שיגלה את ליבו. אמנם יש אומרים שאינו קורע אלא כסות העליונה שעליו. ואינו צריך לקרוע אלא טפח ויכול לקרוע בכלי, וכן נהגו[23].
בשעה שקורע בגדו מברך ואומר בלא שם ומלכות 'ברוך אתה מלך העולם[24] דיין האמת כי כל משפטיו צדק ואמת הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט א-ל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא, ואתה צדיק על הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו'[25].
משתחווה ובוכה ומתאונן ומתאבל על חורבן בית המקדש, ואומר מזמור לאסף (תהילים עט) עד סוף.
(א) מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם לְעִיִּים: (ב) נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ: (ג) שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלִָם וְאֵין קוֹבֵר: (ד) הָיִינוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ: (ה) עַד מָה יְקֹוָק תֶּאֱנַף לָנֶצַח תִּבְעַר כְּמוֹ אֵשׁ קִנְאָתֶךָ: (ו) שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ: (ז) כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ: (ח) אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד: (ט) עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ: (י) לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם יִוָּדַע בגיים בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ: (יא) תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה: (יב) וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי: (יג) וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם לְדֹר וָדֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ.
דיני הקריעה
אין לאחות את הקרעים בתפירה מיושרת, אבל רשאי לתפור אותם בתפירה שאינה מיושרת[26].
אין צריך לקרוע אלא אם כן לא ראה את ירושלים או את מקום המקדש שלושים יום[27].
לא קרע בשעת הראייה לא יקרע יותר[28].
גם מי שדר בירושלים חייב לקרוע אם לא ראה מקום המקדש שלשים יום[29].
מי שראה מקום המקדש בשבת או ביום טוב ולכך לא קרע, יש אומרים שצריך לקרוע בפעם אחרת שיראה מקום המקדש אף שהיה זה תוך שלושים יום לראייה הקודמת שראה בשבת או ביום טוב[30]. ויש אומרים שאין צריך לקרוע שוב[31].
בחול המועד אין לקרוע[32].
–
[1] לשיטת החזון איש 58 ס"מ על 58 ס"מ. ולשיטת ר"ח נאה 48 ס"מ על 48 ס"מ.
[2] שערי תשובה (ס"ק א), וכן נהג החזון איש.
[3] תקס סעיף א ביאור הלכה ד"ה שאין.
[4] תקס שו"ע סעיף א ומשנ"ב ס"ק ד.
[5] תקס שו"ע סעיף ב.
[6] תקס שו"ע סעיף ב.
[7] תקס משנ"ב ס"ק ט ושער הציון ס"ק כ.
[8] תקס שו"ע סעיף ב.
[9] תקס שו"ע ורמ"א סעיף ג.
[10] תקס רמ"א סעיף ג.
[11] תקס משנ"ב ס"ק יד.
[12] תקס שו"ע סעיף ה.
[13] תקסא שו"ע סעיף א.
[14] תקסא שו"ע סעיף ב.
[15] תקסא שו"ע סעיף ב.
[16] תקסא שו"ע סעיף ב.
[17] תקסא שו"ע סעיף ב.
[18] תקסא שו"ע סעיף ג.
[19] תקסא שו"ע סעיף ג.
[20] אגרות משה (או"ח ח"ה סימן לז אות א).
[21] תקסא שו"ע סעיף ב.
[22] תקסא משנ"ב ס"ק ז, ומרחק חצי שעה נכתב על פי דברי הכפתור ופרח (פרק ו) שצופים הוא מרחק חצי שעה ממקום המקדש.
[23] שו"ע תקסא סעיף ד. ודעת היש אומרים היא שיטת הראב"ד (תעניות פרק ה הלכה הלכה יז), ומה שכתבנו שכן המנהג כן כתב בספר ארץ ישראל להגרי"מ טיקוצינסקי (פרק כב סעיף ד).
[24] על פי אגרות משה (יו"ד חלק ג סימן קכט).
[25] תקסא משנ"ב ס"ק ו.
[26] תקסא שו"ע סעיף ד ומשנ"ב ס"ק טז.
[27] תקסא שו"ע סעיף ה.
[28] אגרות משה (או"ח ח"ה סימן לז אות ד) מנחת שלמה (ח"א סימן עג).
[29] אגרות משה (או"ח ח"ה סימן לז אות ג).
[30] אגרות משה (יו"ד ח"ג סימן נב אות ד).
[31] מנחת שלמה (ח"א סימן עג).
[32] מנחת שלמה (ח"א סימן עג).