דין המדליק נרות חנוכה בפלג המנחה

תפלת מנחה אחר הדלקת הנרות בפלג המנחה

כתב השולחן ערוך (אורח חיים הלכות חנוכה סימן תרעב סעיף א): ויש מי שאומר שאם הוא טרוד יכול להקדים מפלג המנחה ולמעלה, ובלבד שיתן בה שמן עד שתכלה רגל מן השוק.

ומקור הדין כתב הבית יוסף (שם): וכתוב בשם מהר"ר יצחק אבוהב ז"ל שכתב בארחות חיים (שם טו) מי שהדליק מבעוד יום אפילו בחול מפני שהוא טרוד יצא והוא שיהיה בפלג מנחה האחרון דלא חמיר מהבדלה דאמרינן בה (ברכות כז:) צלי של מוצאי שבת בשבת מיהו צריך ליתן בה שמן יותר משיעור הדלקה כדי שתדליק עד דכליא רגלא דתרמודאי עכ"ל:

והנה כל זה היינו כיון דבשעת הדחק סומכים על שיטת רבי יהודה שתפלת ערבית בפלג המנחה ולכך גם מתפללים של שבת בערב שבת ואפשר גם להבדיל בשבת מזמן פלג המנחה. והטעם שהארחות חיים הביא ראיה מהבדלה ולא מתפלת שבת בערב שבת, היינו כיון שבשבת יש דין תוספת שבת ולכך יכולים להתפלל של שבת, אבל מזה שאפשר להבדיל מפלג המנחה רואים שגם בלי דין תוספת יש לנהוג מנהג היום הבא בשעת פלג המנחה.

והנה כיון שההדלקה בשעת פלג המנחה היינו לשיטת רבי יהודה, מסתבר שאין להדליק בפלג המנחה אלא אם התפלל מנחה. שהרי קיימא לן להלכה דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד העיקר שלא יעשה דבר אחד סותר באותו היום על כל פנים. והיינו שלא יתפלל מנחה אחר פלג המנחה וגם ערבית לפני השקיעה. וכפי שכתב השולחן ערוך (סימן רלג סעיף א): מי שהתפלל תפלת המנחה לאחר ו' שעות ומחצה ולמעלה, יצא. ועיקר זמנה מט' שעות ומחצה ולמעלה עד הלילה לרבנן, ולרבי יהודה עד פלג המנחה שהוא עד סוף י"א שעות חסר רביע. ואסיקנא, דעבד כמר, עבד ודעבד כמר, עבד. והוא שיעשה לעולם כחד מינייהו, שאם עושה כרבנן ומתפלל מנחה עד הלילה, שוב אינו יכול להתפלל ערבית מפלג המנחה ולמעלה. ואם עושה כר' יהודה ומתפלל ערבית מפלג המנחה ולמעלה, צריך ליזהר שלא יתפלל מנחה באותה שעה. ועכשיו שנהגו להתפלל תפלת מנחה עד הלילה, אין להתפלל תפלת ערבית קודם שקיעת החמה. ואם בדיעבד התפלל תפלת ערבית מפלג המנחה ולמעלה, יצא. ובשעת הדחק, יכול להתפלל תפלת ערבית מפלג המנחה ולמעלה.

וכתב הרמ"א: ולדידן במדינות אלו שנוהגין להתפלל ערבית מפלג המנחה, אין לו להתפלל מנחה אחר כך, ובדיעבד או בשעת הדחק, יצא אם מתפלל מנחה עד הלילה דהיינו עד צאת הכוכבים.

וכתב המשנה ברורה (ס"ק יא): ומ"מ אין להקל בזה רק אם עכ"פ באותו היום התפלל מנחה קודם פלג אבל אם באותו היום גופא התפלל מנחה אחר פלג שוב אסור לו להתפלל ערבית קודם הלילה דהוי תרתי דסתרי באותו יום גופא.

נמצא לפי זה, שהגם שבשעת הדחק יכול להדליק נרות מפלג המנחה ולמעלה אבל ודאי יתפלל מנחה קודם שידליק, ויתירה מכך צריך להקפיד להתפלל לפני פלג המנחה ביום שמדליק שאם לא כן הוי תרתי דסתרי באותו יום גופא. ואמנם אם לא התפלל לפני שהדליק יתפלל אחרי שמדליק את הנרות, שבדיעבד אין זה מעכב, וגדולה מזה מצינו שכתב המשנה ברורה שאף שאין לעשות תרתי דסתרי ביום אחד היינו ליחיד אבל צבור שהתפללו מנחה וכשילכו לביתם יהיה טורח לקבצם שנית לתפלת ערב ויתבטל תפלת הצבור לגמרי הקילו האחרונים שמותר להתפלל ערבית סמוך למנחה. ואם כן כל שכן הכא שיתפלל מנחה אם לא התפלל לפני ההדלקה.

המדליק בערב שבת אם יתפלל מנחה קודם שידליק

ואמנם במדליק בערב שבת, שמדליק מבעוד יום משעת פלג המנחה כתב המשנה ברורה (סימן תרעט ס"ק ב): וכתבו האחרונים דנכון לכתחלה שיתפלל מנחה תחלה ואח"כ ידליק.

ומשמע בדבריו שרק נכון לכתחילה, ולדברינו תמוה לכאורה שהרי זה ממש תרתי דסתרי שכתב לגבי תפלת מנחה ותפלת ערבית שאין לעשות כן.

אמנם זה פשוט שכוונתו דווקא בערב שבת שאז הוא זמן ההדלקה[1], שהרי חז"ל קבעו להדליק מבעוד יום שאי אפשר להדליק אחר השקיעה כיון שאז נכנס שבת, וכיון שזה עיקר זמן ההדלקה הרי שההדלקה היא לא רק אליבא דרבי יהודה. ולכן אין זה אלא "נכון לכתחילה".

ואמנם כתב השער הציון (שם ס"ק ז): דאל"ה נראה קצת כתרתי דסתרי, דהא מכיון שמדליק בעוד היום גדול, ע"כ סומך על הקולא דמפלג ולמעלה נוכל להשותו כמו לילה, ואם כן איך יתפלל אחר כך מנחה, פרי מגדים בסוף סימן תרע"א (ומכל מקום משמע שם דכל זה דוקא בדאפשר ליה. וגם דבאמת זה שייך רק אם הוא הרבה קודם שקיעה) ודרך החיים ונזירת שמשון].

ולכאורה זו כוונת המשנה ברורה שחילק בין הרבה זמן קודם השקיעה לזמן מה קודם השקיעה. שבמדליק הרבה זמן קודם השקיעה הרי שהוא משום שסומך על שיטת רבי יהודה. אבל במדליק זמן מה קודם השקיעה הרי שזה זמן ההדלקה בערב שבת[2], וממילא לא הוי תרתי דסתרי. ואם כן פשוט שאין להדליק בשעת פלג המנחה ולהתפלל אחר כך מנחה. ובדיעבד אם הדליק ודאי שיתפלל דאף דהוי תרתי דסתרי אינו מעכב בדיעבד, וכנ"ל. [ועדיין צ"ע קצת מה שכתב המשנה ברורה שנראה קצת כתרתי דסתרי ומשמע אפילו כשמדליק מפלג המנחה, ואולי בערב שבת אינו כתרתי דסתרי אפילו אם מדליק משעת פלג המנחה כיון שסוף סוף בערב שבת מדליקים מבעוד יום].

טעמים נוספים להדליק אחר מנחה ונפקא מינה לתפלה בציבור

ואמנם כאמור גם בערב שבת יש לדקדק להתפלל מנחה קודם גם משום דנראה קצת כתרתי דסתרי, וגם משום דתדיר ואינו תדיר תדיר קודם, ובשערי תשובה (סימן תרעט ס"ק א) כתב בשם ברכי יוסף שכתב בשם מהר"ש אבוהב (בתשובות כתב יד) מטעם אחר: וע' בבר"י שכ' בשם מהר"ש אבוהב תשו' כת"י יש ליזהר להתפלל מנחה בע"ש של חנוכה ואח"כ להדליק נ"ח כי תפילת מנחה נגד תמיד של בין הערבים ונ"ח זכר לנס הנעשה בנרות המנורה הנדלקת אחר תמיד של בין הערבים עכ"ל.

ואמנם ויש לדון באדם שאין לו תפלה בצבור אלא אם ידליק קודם. אם מעלת ציבור עדיף על מעלות אלו. והנה מה שנראה קצת כתרתי דסתרי אינו סיבה שלא יתפלל בציבור כי כאמור בערב שבת אינו תרתי דסתרי ממש. אבל מצד תדיר יש לדון אם מעלת ציבור עדיף או מעלת תדיר עדיפה על מעלת ציבור וכבר כתבנו בזה במקום אחר וראה באר יצחק (סימן כ) שתולה נידון זה בדין תדיר ומקודש.

הזכרת על הנסים בתפלת מנחה שמתפלל אחר הדלקת נרות ביום כ"ד בכסלו

והנה יש לדון במי שמתפלל בפלג המנחה ביום ראשון של חנוכה אם יזכיר על הנסים בתפלה או לא. ושלכאורה יש לומר שכיון שהדליק נרות והוא כבר זמן הדלקה אצלו, וכבר בירך על הנסים ומדוע שלא יזכיר גם בתפלתו. אמנם כפי המבואר כל הטעם שיכול להדליק קודם פלג היינו לשיטת רבי יהודה, ואם מתפלל מנחה אחר הדלקת הנרות היינו שנוהג ביחס לתפלה שלא כרבי יהודה, ואף שזה תרתי דסתרי בדיעבד יכול להתפלל וכאמור לעיל, ואם כן לכאורה איך יזכיר על הנסים בתפלתו שאף שהדליק נרות, אבל תפלת המנחה נוהג לשיטה שאין זה ימי חנוכה עוד.

ואמנם מצינו בדברי המשנה ברורה (סימן קח ס"ק כא) שכתב: ומי שבא לבהכ"נ סמוך לערבית והתפלל ערבית מבע"י ועדיין לא התפלל מנחה אף שלכתחילה שלא כהוגן עשה שהיה לו להתפלל תפילת י"ח לשם מנחה בעוד שהקהל מתפללין ערבית מ"מ אין לדמותו להזיד ולא התפלל כיון שעדיין לא עבר זמן המנחה ואף את"ל שא"א לו להתפלל תפילת המנחה באותה שעה כיון שכבר עשאו לילה בתפילת ערבית מ"מ לא יהא אלא ערבית שתים והשניה לתשלומי מנחה ואם הוא ר"ח יזכיר יעלה ויבא גם בשניה כיון שכבר קיבל עליו ר"ח במה שהזכיר בו יעו"י וה"ה אם אירע כן בשבת יתפלל השניה ג"כ של שבת וכתבו האחרונים דאם לא הזכיר בראשונה יעלה ויבא גם בשניה לא יזכיר כיון שהוא עדיין יום.

ומבואר שאף שהתפלל ערבית מבעוד יום והיינו לשיטת רבי יהודה. יכול להתפלל תפלת מנחה ומשמע שלא ברור למשנה ברורה שתפלתו תשלומין ויתכן שהיא תפלת מנחה והיינו לכאורה שאף שעשה תרתי דסתרי אין זה מעכב, ותפלת המנחה מתפלל לשיטת חכמים. ואפילו הכי כתב שיזכיר יעלה ויבוא בתפלתו. ואם כן לכאורה גם כאן לא מופקע שיזכיר על הנסים בתפלתו.

אמנם לכאורה אינו דומה, שכשמתפלל ערבית היינו שקיבל את היום הבא ועשאו ראש חודש, והגם שזה חידוש שיכול אדם לעשותו ראש חודש אף שאין דין תוספת בראש חודש. אבל כאן הדלקת הנרות יתכן שלא דומה ליעלה ויבוא. וצ"ע.

אמנם יש להסתפק כן בגוונא שכ"ד בכסלו ביום ששי, שאז זמנו לכתחילה לפני השקיעה, וזה כבר זמן ההדלקה, ויש להסתפק אם בכהאי גוונא יאמר על הנסים או שמא על הניסים הוי הזכרה השייכית לימי חנוכה וימי חנוכה הם בכ"ה בכסלו ולא בכ"ד. וצ"ע.

התפלל ערבית בפלג המנחה ביום כ"ד בכסלו

ומי שמתפלל ערבית בשעת פלג המנחה ביום כ"ד בכסלו ודאי יזכיר על הנסים בערבית. וכמבואר בדברי המשנה ברורה (סימן תרצג שער הציון ס"ק ו) לגבי הזכרת על הנסים בערבית מבעוד יום בערב יום הפורים.

דינים העולים

א. מי שמדליק מפלג המנחה, יקפיד להתפלל מנחה לפני שמדליק, וגם יקפיד להתפלל מנחה לפני זמן פלג המנחה, וגם אם אין ציבור יתפלל ביחיד ורק אחר כך ידליק.

ב. בדיעבד, אם הדליק ואחר כך נזכר שלא התפלל מנחה, יתפלל.

ג. בערב שבת – לכתחילה יתפלל מנחה ואחר כך ידליק, אבל אם אין לו ציבור שיכול להתפלל אלא אחר הדלקה ידליק ואחר כך יתפלל. ויקפיד לאחר ההדלקה יותר קרוב לזמן קבלת שבת.

ד. מי שמדליק נרות ביום כ"ד בכסלו ומתפלל מנחה אחר כך, לא יזכיר על הנסים בתפלתו.

ה. גם כשחל כ"ד ביום ששי, לא יזכיר על הנסים בתפלת המנחה שהדליק כבר נרות.

ו. התפלל ערבית בפלג המנחה ביום כ"ד בכסלו, יזכיר על הנסים בתפלתו.

–

[1] ראה ר"ן (על הרי"ף שבת דף ט עמוד א מדפי הרי"ף) שכתב "מצותה משתשקע החמה. לאו למימרא שלא יהא רשאי להדליק קודם זמן זה דשבת יוכיח שצריך להדליק קודם שקיעת החמה לרבה דאמר בשלהי פרקין (דף לד ב) דמשתשקע החמה הוי בין השמשות אלא עיקר מצותה קאמר ואם רצה להקדים מקדים".

[2] וצ"ע אם יש דין לאחר ההדלקה בערב שבת כמה שיותר קרוב לשבת, דלכאורה לרבנן אין זמן זה דפלג המנחה שונה מכל זמן אחר קודם שבת, ואולי כל שמקבל עלי ושבת מיד אחר ההדלקה זהו זמן ההדלקה. אלא שלפי זה תמוה מה שכתב המשנה ברורה שאם הוא מדליק קרוב לשקיעה אין זה תרתי דסתרי אם מתפלל מנחה אחר ההדלקה שהרי אם מתפלל מנחה היינו שלא מקבל שבת מיד סמוך להדלקה [שהרי אם קיבל שבת לא יכול להתפלל מנחה כמבואר בשולחן ערוך סימן רסג סעיף טו], ואם כן מתי הוא זמן זה שנחשב זמן ראוי להדלקה יותר מזמן שמפלג המנחה ולהלן, וצ"ע.