קיצור הלכות תשעת הימים

דיני חודש אב

א. משנכנס אב ממעטין בשמחה[1].

ב. יהודי שיש לו דין עם נכרי ישתדל לעכבו עד ראש חודש אלול כדי שלא יהיה בחודש אב. ועל כל פנים ידחהו עד אחר תשעה באב[2].

ג. נוהגים שלא לקדש הלבנה עד אחר תשעה באב[3].

ד. במוצאי תשעה באב לא יקדש את הלבנה עד שיטעם דבר מה וילבש מנעלים[4].

בנין

א. מראש חודש אב עד אחר התענית אסור לבנות בנין שאין צריך לו לדירתו ושעושהו רק להרווחה בעלמא[5].

ב. אבל אם היה הכותל נוטה ליפול, ויש חשש סכנה אם לא יתקנו או אפילו כשאין סכנה אם יש חשש שאם לא יתקנו כעת יגרם נזק לשאר הבנין, אף אם הוא בנין הוא של הרווחה מותר מפני ההפסד[6].

ג. אם סיכם עם קבלן נכרי לפני ראש חודש שיבנה לו בקבלנות [דהיינו שמשלם לו על העבודה ככלל ולא לפי זמן העבודה], ויש לו זמן לבנות לפני או אחרי תשעת הימים, ורוצה הקבלן הנכרי לבנות בתשעת הימים, מותר לנכרי לבנות בתשעת הימים. ומכל מקום אם יכול לפייסו בדבר מועט שימתין עד אחר תשעה באב, תבא עליו ברכה[7].

ד. בית הכנסת מותר לבנות, כיון דהוי מצווה דרבים[8].

ה. סיוד אסור בתשעת הימים[9].

אירוסין ונישואין

א. מראש חודש אב עד תשעה באב ואפילו בתשעה באב עצמו, מותר להתקשר בכתיבת תנאים ולארס. ומכל מקום סעודה אסור לעשות, ואפילו בלא ריקודים ומחולות. ואפילו בשבת אין לעשות סעודה[10].

ב. אבל מה שנוהגים לאכול מיני מרקחת בשעת כתיבת התנאים, לא מיקרי סעודה ומותר בתשעת הימים[11].

כיבוס גיהוץ ולבישת בגדים מכובסים

א. מראש חודש עד אחר התענית נהגו בני אשכנז איסור לכבס וכן ללבוש בגדים מצעים ומגבות מכובסים[12].

ב. כמו כן אסור לגהץ וללבוש בגדים מגוהצים מראש חודש עד אחר התענית[13].

ג. אסור למסור לכובס בגד לכבס מראש חודש עד אחר התענית ואף שיכבס לאחר התענית. אבל קודם ראש חודש יכול ליתן לכובס, ואף שהכובס יכבס לאחר ראש חודש[14].

ד. מי שאין לו אלא חלוק אחד, יכול לכבסו וללבשו עד שבוע שחל בו[15]. ואין חיוב לקנות בגדים לפני תשעת הימים בשביל שיהיה לו מספיק לכל תשעת הימים[16].

ה. לכבוד שבת מותר ללבוש בגדים מכובסים ולהציע מפות על השולחנות, אבל אסור לכבסם[17]. ומי שאין לו אלא חלוק אחד, מותר אף לכבס לכבוד שבת ביום חמישי[18].

ו. אין להציע מצעים מכובסים על המטות לכבוד שבת[19].

ז. אישה שצריכה ללבוש בגדי לבן נקיים מותרת לכבס ללבוש ולהציע אפילו בשבוע שחל בו[20].

ח. ובתשעה באב עצמו לא תלבש בגדי לבן מכובסים, אלא תלבש חלוק בדוק ויפה, ואם אין לה מותרת ללבוש חלוק לבן מכובס[21].

ט. מי שנוסע למרחקים בשבוע שחל בו תשעה באב, מותר ליתן לכובס נוכרי לכבס את בגדיו לזמן שנוסע[22].

י. בגדי קטנים שמלכלכים ברעי ומשתינים בהם, מותר לכבס אפילו בשבוע שחל בו תשעה באב[23].

יא. בגדי קטנים שאינם מלכלכים, מותר לכבס עד שבוע שחל בו תשעה באב[24].

לבישת בגדי שבת

א. אין ללבוש בגדי שבת בימי החול שמראש חודש אב עד אחר התענית. ובברית מילה אבי הבן ואמו והמוהל והסנדק ילבשו בגדי שבת, אבל הקווטער לא ילבש בגדי שבת [והאשה המכניסה את התינוק יכולה ללבוש בגדי שבת][25].

ב. בשבת שבתשעת הימים – שבת חזון, ואפילו שבת שחל בה תשעה באב, נהגו על פי הגר"א ללכת בבגדי שבת מכובסים כבכל שבת, ולא לשנות מלבוש של שבת[26].

לבישת וקניית כלים חדשים

א. אסור ללבוש בגדים חדשים מראש חודש עד אחר התענית, ואפילו בגדים שאינם חשובים כל כך כגון גרביים ולבנים חדשים[27].

ב. בשבת חזון מותר ללבוש בגדים חדשים שאינם חשובים כגון גרביים ולבנים חדשים[28]

ג. אסור לקנות בגדים חדשים מראש חודש עד אחר התענית, ואפילו בגדים שאינם חשובים כגרביים וכדומה[29].

ד. מי שאין לו עם מה לילך בתשעה באב, מותר לקנות נעלי בד או גומי[30].

קניית ומכירת דברים

א. מראש חודש אב עד אחר התענית אסור לקנות אפילו דברים שאין צריך לברך עליהם שהחיינו, אם הם משא ומתן של שמחה. כגון, כלי כסף וכדומה.

ב. אין לקנות דברי מותרות שיש שמחה בקנייתם, כגון קניית מכונית שאינו צריך לה לפרנסתו, או רהיט שהוא קונה ליפות את ביתו וגורם לו שמחה.

אבל דברים הנצרכים לביתו כגון קניית מזגן מכונת כביסה וכדומה מותר[31].

ג. בזמנינו נהגו להתיר למכור בחנות בתשעת הימים, כיון שהכל נחשב כדי פרנסתינו[32].

תפירה

א. אסור לתפור בגדים מראש חודש עד אחר התענית[33].

ב. ואסור לתפור גם לאחרים, ונהגו להקל בזה לתקן לאחרים אם נתנם לו קודם ראש חודש, ויש אוסרים, ואין להחמיר בזה אלא משבוע שחל בו[34].

ג. לתקן בגד ישן מותר[35].

רחיצה

א. אין לרחוץ את גופו מראש חודש עד אחר התענית, ואפילו בצונן[36].

ב. קטנים שיש להם חטטים בראשם, נוהגים לרוחצם בראשם[37].

ג. בערב שבת חזון מותר לרחוץ פניו ידיו ורגליו בצונן, ואם מקפיד לרחוץ בכל ערב שבת בחמין מותר לרחוץ פניו ידיו ורגליו בחמין, והוא הדין שמותר לחפוף ראשו בחמין, אבל אין לרחוץ ולחפוף בסבון כלל[38].

ד. חל ראש חודש אב בערב שבת, מי שמקפיד לרחוץ בחמין כל ערב שבת מותר לרחוץ כל גופו בחמין[39].

ה. ערב שבת שחל בו תשעה באב יזהר לכתחילה לרחוץ קודם חצות. ובדיעבד יכול לרחוץ אחר חצות[40].

ו. הרגיל לטבול בכל ערב שבת ולא מבטלה אף מפני טירדת עסקיו או מפני הצינה יכול לטבול בערב שבת חזון[41]. וכן הדין לגבי טבילת עזרא[42].

ז. לצורך טבילת מצוה מותר לרחוץ בחמין ואפילו אם טבילתה בליל עשרה באב מותרת לרחוץ בחמין בערב תשעה באב[43].

ח. אשה הצריכה להפסיק בטהרה לצורך שבעה נקיים מותרת לרחוץ כדרכה תמיד קודם שמפסיקה בטהרה[44].

נטילת צפורנים

א. אין ליטול צפורנים בשבוע שחל בו תשעה באב [ומראש חודש עד שבוע שחל בו מותר אף לבני אשכנז]. ובערב שבת שחל בו תשעה באב מותר, וכן מותר ליטלם לצורך טבילת מצוה[45]. וכן אם יש לו חציצה בציפורניו מותר ליטלם כדי שיוכל ליטול את ידיו.

אכילת בשר ושתיית יין

א. מראש חודש עד אחר התענית נהגו שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין[46].

ב. מותר לאכול תבשיל שנפל לתוכו מעט בשר אם אין בו טעם בשר, וכן מותר לאכול תבשיל שנתבשל בסיר בשרי אפילו בן יומו[47].

ג. חולה קצת יכול לאכול בשר ולשתות יין אם הוא צריך לזה[48].

ד. מי שאי אפשר לו לאכול מאכלי חלב, מותר לו לאכול בשר עוף או בשר מלוח ג' ימים[49].

ה. מותר לשתות חומץ בן יין[50].

ו. אין שוחטים עד עשירי באב[51].

יין ובשר של מצווה

א. יין הבדלה מותר לשתות, ואם יש לפניו קטן שהגיע לחינוך הבדלה [כבן שבע] ולא הגיע לחינוך אבלות [כבן תשע] ייתן לו לשתות[52]. והחזון איש נהג לשתות בעצמו, וכן נהגו הרבה מגדולי הפוסקים.

ב. כוס ברכת המזון אין לשתות[53].

ג. אבל בסעודת מצוה מותר לאכול בשר ולשתות יין, ולכך אם נזדמן לו בלימודו לסיים מסכת בתשעת הימים ורגיל לעשות סיום בבשר ויין מותר לאכול בשר ולשתות יין בסעודת הסיום, ומותר גם למי שלא סיים לאכול מן הסעודה אם היו באים לסעודה גם בזמן אחר, אך יש אומרים שלא ישתתפו בסעודה אלא אלו שמחזיקים ידי הלומדים וגבאי בית הכנסת ואלו שמסייעים לעשות את הסעודה[54].

ואשתו ובניו של המסיים יכולים להשתתף בסיום[55].

ד. אך לא ימהר לימודו לסיים בתשעת הימים, וגם אם נזדמן לו לסיים קודם תשעת הימים לא יאחר את הסיום לתשעת הימים[56].

ה. בסעודת מילה ופדיון הבן מותר לאכול בשר ולשתות יין[57].

ו. מראש חודש עד שבוע שחל בו תשעה באב יכולים להזמין לסעודת המצווה כל מי שבזמן אחר היו מזמינים אותו לסעודה, אבל מי שלא מגיע אלא בכדי לאכול ולא מחמת קורבה ורעות אסור לו לאכול בסעודה זו[58].

ז. ומשבוע שחל בו אין להזמין אלא את הקרובים הפסולים לעדות ובעלי המצווה דהיינו המוהל אבי הבן והסנדק והקווטער, ויכול להוסיף עליהם עוד עשרה אנשים[59].

ח. ובשבת אפילו אם חל בה תשעה באב יכול להזמין כל קרואים שירצה[60].

ט. בסעודת מילה שעושים בערב תשעה באב יעשנה קודם חצות ולא יעשנה בסעודה שמפסיק בה[61].

דין שבוע שחל בו כשתשעה באב חל בשבת

א. תשעה באב שחל בשבת, ונדחה ליום ראשון, אין דינו כשבוע שחל בו. אך יש פוסקים שכתבו שיש לנהוג כשבוע שחל בו גם בשבוע זה[62].

ולאשכנזים שמחמירים בכל הדינים מראש חודש, אין הדבר נוגע אלא לגבי הדברים הנוהגים רק בשבוע שחל בו גם לאשכנזים. כגון, גזיזת צפורניים, וזימון קרואים רבים לסעודת מצווה, וכביסת בגדי ילדים, וכיבוס בגדים למי שלא נשאר לו בגד ללבוש, וכיבוס עבור נכרים.

ולמעשה יש להקל בכל הנ"ל מלבד גזיזת צפורניים שבזה אין להקל אלא לכבוד שבת בערב שבת[63].

–

[1] תקנא שו"ע סעיף א.

[2] תקנא שו"ע סעיף א. ומשנ"ב ס"ק ב.

[3] תקנא רמ"א סעיף ח.

[4] תכו משנ"ב ס"ק יא.

[5] תקנא שו"ע סעיף ב ומשנ"ב ס"ק יב.

[6] תקנא שו"ע סעיף ב ומשנ"ב ס"ק יג.

[7] תקנא משנ"ב ס"ק יב.

[8] תקנא משנ"ב ס"ק יב.

[9] תקנא שו"ע סעיף ב.

[10] תקנא שו"ע סעיף ב ומשנ"ב ס"ק טז.

[11] תקנא משנ"ב ס"ק טז.

[12] תקנא רמ"א סעיף ג.

[13] תקנא שו"ע סעיף ג.

[14] תקנא שו"ע סעיף ג.

[15] תקנא משנ"ב ס"ק כט וביאור הלכה ד"ה ואנו.

[16] חול המועד כהלכתו פרק ה סעיף כא בשם רבי משה פינשטיין.

[17] תקנא רמ"א סעיף ג ומשנ"ב ס"ק לג.

[18] תקנא משנ"ב ס"ק לב.

[19] תקנא משנ"ב ס"ק לג, ויש לדון אם זה גם למנהגינו שאנו נוהגים על פי הגר"א ללבוש בגדי שבת בשבת חזון, והדבר תלוי בטעם הדבר שאנו לובשים בגדי שבת שבדברי הגר"א בביאורו (תקנא ס"ק ג) נראה שהוא משום כבוד שבת, אבל בתוספת מעשה רב (אות קצג) נראה שהוא משום שאין נוהגים אבלות בפרהסיא, ולפי זה יש לדון לאסור בשבת שחל בתשעה באב, וסתימת הפוסקים נראה שהבינו שגם לדידן אין לפרוס סדינים לבנים.

[20] תקנא רמ"א סעיף ג ומשנ"ב ס"ק ל.

[21] תקנא רמ"א סעיף ג ומשנ"ב ס"ק לא.

[22] תקנא משנ"ב ס"ק לט.

[23] תקנא רמ"א סעיף יד.

[24] תקנא רמ"א סעיף יד ומשנ"ב ס"ק פב.

[25] תקנא שו"ע סעיף א ומשנ"ב ס"ק ג.

[26] תקנא משנ"ב ס"ק ו.

[27] תקנא שו"ע סעיף ו ומשנ"ב ס"ק מה וביאור הלכה ד"ה כלים.

[28] תקנא סעיף ו ביאור הלכה ד"ה כלים.

[29] תקנא רמ"א סעיף ז.

[30] אגרות משה או"ח ח"ג סימן פ.

[31] תקנא שו"ע סעיף ב ומשנ"ב ס"ק יא. ועל פי אגרות משה או"ח ח"ג סימן פ, וסימן פב.

[32] תקנא משנ"ב ס"ק יא.

[33] תקנא שו"ע סעיף ז, ח.

[34] תקנא רמ"א סעיף ז, ומשנ"ב ס"ק נא, וביאור הלכה ד"ה ונהגו.

[35] בן איש חי פרשת דברים אות יד. כף החיים תקנא ס"ק קז.

[36] שו"ע תקנא סעיף טז.

[37] תקנ"א משנ"ב ס"ק צג.

[38] תקנא רמ"א סעיף טז ומשנ"ב ס"ק צז.

[39] תקנא משנ"ב ס"ק פט.

[40] תקנא סעיף טז ביאור הלכה ד"ה בחפיפת.

[41] תקנא משנ"ב ס"ק צה.

[42] פשוט.

[43] תקנא רמ"א סעיף טז ומשנ"ב ס"ק צב וביאור הלכה ד"ה ולצורך.

[44] תקנא רמ"א סעיף טז.

[45] תקנא משנ"ב ס"ק כ.

[46] תקנא שו"ע סעיף י.

[47] תקנא משנ"ב ס"ק סג.

[48] תקנא משנ"ב ס"ק סא.

[49] תקנא משנ"ב ס"ק סד.

[50] תקנא משנ"ב ס"ק נז.

[51] תקנא רמ"א סעיף ט.

[52] תקנא רמ"א סעיף י.

[53] תקנא רמ"א סעיף י.

[54] תקנא רמ"א סעיף י משנ"ב ס"ק עג וביאור הלכה ד"ה בסיום.

[55] תקנא משנ"ב ס"ק עה.

[56] תקנא משנ"ב ס"ק עג.

[57] תקנא רמ"א סעיף י.

[58] תקנא רמ"א סעיף י. משנ"ב ס"ק עה, עו.

[59] תקנא רמ"א סעיף י ומשנ"ב ס"ק עז. ושער הציון ס"ק עה.

[60] תקנא משנ"ב ס"ק עז.

[61] תקנא רמ"א סעיף י ומשנ"ב ס"ק עח.

[62]תקנא שו"ע סעיף ד.

[63] במשנה ברורה (תקנא ס"ק כ) מבואר, שאין להקל בגזיזת צפורניים אלא לכבוד ערב שבת. ובמגן אברהם תקנא ס"ק לה מבואר שהוא הדין לגבי זימון קרואים לסעודת מצווה. אמנם יש להעיר שבמשנה ברורה (סימן תקנא ס"ק עז) הביא דברי המגן אברהם בזה הלשון, 'ואם חלה מילה או סיום מסכת בתשעה באב שחל בשבת לכולי עלמא מותר לזמן כל קרואים שירצה'. עכ"ל. משמע שנקט שהמגן אברהם מיירי על שבת גופא ולא על השבוע שבינתיים. ויש שפירשו דברי המשנה ברורה שאין כוונתו על שבת אלא על שבוע שחל בו תשעה באב בשבת. ולפי זה גם המשנה ברורה היקל. אמנם לשון המשנה ברורה מותר לזמן כל קרואים שירצה צריך עיון לפי זה, שהרי לא גרע שבוע שחל בו שבת מתשעת הימים שאסור לזמן כל קרואים שירצה אלא יש לצמצם שלא להוסיף כדברי הרמ"א. וצ"ע בזה.  אכן לגבי כיבוס בגדים לילדים וכיבוס בגדים למי שאין לו בגד ללבוש נראה להקל כיון שכל זה שיש לנהוג דין שבוע שחל בו בשבוע זה אינו אלא ממנהגא כמבואר בטור. וכפי הנראה כמו שהקלו קודם שבוע שחל בו בכל הנ"ל משום דלא קיבלו המנהגא בהני מחמת הקושי הכא נמי מנהג זה לא קיבלוהו בהני.